אם אני כבר כותבת בלוג - אז כדאי שיהיה בו גם פן אישי אני מניחה, הרי אני צריכה לדבר עם מישהו חוץ מעצמי.
בעבר:
בתיכון היתה לי חברה טוב, אנחנו עדיין שומרות על קשר.
ולשתינו היתה אותה בעייה - שתינו בנות מלאות.
אני תמיד התחלתי דיאטות ונכשלתי בערך ביומיים הראשונים, כי הרגשתי נורא מסכנה עם כל כך מעט אוכל לא טעים.
והיא תמיד הצליחה להחזיק מעמד, והביאה ירקות והקפידה....(וזה תמיד הרשים אותי!)
אבל איכשהו אף אחת מאיתנו לא הצליחה להוריד את העודף המציק הזה, אני אמנם מהסיבות הלא נכונות. אבל עדיין.
לאחר שסיימנו תיכון, וגם צבא חזרנו להיות יותר בקשר - ואף הצתרפנו יחד ל"חלי ממן" - אולי כך נוכל להשיג את התוצאות הרצויות....
באותה התקופה אני גרתי לבד בדירה שכורה, אז לא ממש הצלחתי לשמור (תירוצים!) ואיכשהו היא כן הצליחה.
בחיי, כנראה יש לה כוח רצון מברזל.
ואז עברתי לחו"ל ולא ראיתי אותה דיי הרבה זמן...אבל כן ידעתי שהיא שומרת.
כשבאתי לביקור ונפגשתי איתה באחת הפעמים אצלה בבית, ישבנו ודיברנו על הא ועל דא, והיא סיפרה כמה קשה לה לשמור על הכמויות המותרות וכמה שיש הרגשה שהיא "מסכנה". לחלוטין הבנתי אותה, הרי זה הפחד הגדול ביותר שלי - הסיבה שבגללה נשברתי בכל דיאטה! ההרגשה הזאת בדיוק....
יום אחד הועלתה תמונה לפייסבוק של "לפני ואחרי" שלה.... זה היה מדהים! היא כל כך השתנתה!
ואז הבנתי כמה גם אני הייתי רוצה להיות כמוהה, להצליח, להגיד לעצמי "לא" ולהיות במשמעת....
אבל איך עושים את זה כשהכל מסביב כל כך טעים?!?!?!
היום:
אחרי חודש וחצי ופחות 9 קילו מהמקום שבו התחלתי.
אני נשקלת כל יום, אני יודעת שזה לא נכון לעשות אבל אני נשקלת כל יום בכל זאת.
אני מופתעת בכל פעם שאני רואה ירידה במשקל, בחיי.
בדרך כלל ימים של PV הם ימים שבהם אני עומדת במקום, כי ירקות מלאים בסיבית וסופחים אליהם מים אז המשקל עומד במקום בעיקר בגלל המים.
הימים של PP זה הימים שבהם בדרך כלל רואים את הירידה כי החלבון מעודד מטבוליזם ושריפת שומנים, לא אוגר מים, וגורם לתיאבון ממש נמוך.
אני לא מרגישה מסכנה, אני אוכלת! ואני אוכל כמה שאני רוצה. ואני אוכלת מתוקים שאני מכינה, ואני אוכלת מלוחים, ואני אוכלת בשר וירקות, ולא מרגישה רעב בכלל!
ועדיין אני מאבדת משקל.
אני מוקסמת בכל פעם שאני נשקלת, ובכל פעם זה מפתיע אותי מחדש - הרי אכלתי ולא הגבלתי את עצמי! איך זה יכול להיות בכלל?!
אני לא בטוחה אם אני מצליחה להעביר את תחושת ההפתעה, והקסם שעוברות עליי....
אני כל כך גאה בעצמי.
אוטוטו אני אגיע ל-10 שזה שליש דרך.
זה המון!
זה יותר ממה שיצא לי לעשות בכוחות עצמי אי פעם!
אני מופתעת, ומוקסמת, וגאה בעצמי.
ואני מקווה להגיע ל- 16 קילו בפעם הבאה שאני מגיעה לביקור בישראל.
כי בינתיים אף אחד (אפילו לא ההורים שלי) לא יודעים על התהליך הזה.
ואני רוצה לראות את כולם מופתעים!
היום יש לי מצב רוח נהדר.....
ממש ממש נהדר!
מקווה שגם לכם.
ספרו לי - באיזה השגים שלכם אתם גאים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
nushichan