זה התחיל לפני יומיים, כשהתחלתי להגיב לא בפרופורציה ב-כ-ל-ל לכל מיני דברים קטנים בצורה שלילית.
הסתכם בדיכאון ובכי היסטרי של כמה שעות וחוסר תאבון....
ביום אחד נעלבתי עד עמקי נשמתי מאיזו שטות שחבר שלי אמר לי אפילו בלי כוונה לפגוע (וסביר להניח שלא הייתי נפגשת ממנה בכל יום אחר) ושוב בכי....
נפל לי האסימון - אני לפני מחזור!
וזה לא שלא הייתי מודעת לזה, פשוט באותו הרגע קישרתי את שני הדברים.
להיות בדיאטה בשבוע של המחזור זה בערך האתגר הגדול ביותר בכל החודש מכמה סיבות.
1. הגוף אוגר עד 2 ליטר מים. וזה נראה טוב מאוד על המשקל - ולראות עלייה כששומרים על כל הכללים זה אחד הדברים הכי מבאסים!
2. האמוציונאליות בדרך כלל גורמת לחזרה של הרגל ישן - אכילה רגשית. וזה לא כיף!
3. קרייבינג לאוכל שאסור לאכול, שוקולד, מתוקים, ועוד ועוד שממש קשה לסרב לו.
אז אחרי ההיסטריה של היומיים, אתמול היה קרייבינג לשוקולד בזמן הלימודים - אז אכלתי דיי הרבה שוקולד, וסנדביצ' עם לחם לבן ומיונז....
ובערב קינחתי עם צלוחית דובדבנים...יש חוסר שליטה יותר מזה?:(
אבל כל כך התחשק לי!!!!! אוף!
אז בערב עשיתי הליכה סופר[!] מהירה + ריצה קצרה, שדרך אגב אני חייבת לציין שבזכות ההקפדה שלי על הליכה כל ערב סיבולת ה-לב-ריאה- שלי השתפרה אז הצלחתי לרוץ ברצף אתמול היותר ממה שהצלחתי לרוץ אי פעם החיים שלי!
אז הריצה לא כיפרה על כל הקלוריות המיותרות שאכלתי, והיום בבוקר התעוררתי עם כמעט 600 גרם יותר - באסה :((
בקיצור, זה הולך להיות שבוע כל כך קשה, כי כל כך בא לי את כלללל הדברים שאסור לי לאכול.
ואין תחליף דוקאן לפירות.
אוף.
שבוע כל כך מיותר.
וכבר הגעתי ל-10 ואז הרסתי לעצמי ביום של שטויות.
בקיצור, היום יום חלבונים ואני מתכוונת להקפיד על ה-כ-ל לפי הספר.
ולעשות קצת אקסטרה כושר בערב.
ולא להיכנס לפאניקה - עליות קורות, ולפעמים צריך לשחרר טיפה....
אבל כל כך מבאס!
ארר!
עריכה:
קיבלתי רעיון, הרי אני לא היחידה שעוברת מחזור בעולם! ואני בטוחה שפוסט עם קצת מידע, ועידוד לדרכי התמודדות עם השבוע (הנוראי) הזה יכולים לעזור לכל אחת. וגם אם לא לפחות אני אחכים :)
פוסט בקרוב!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
nushichan