לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My lifestile


דיטאת דוקאן בעיקר, וגם קצת על משקל, טיפוח, אופנה, אהבה עצמית, חוויות, קשיים ודרכי התמודדות וכל מה שביניהם. שיהיה לכולנו בהצלחה.

Avatarכינוי:  nushichan

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

השבוע הכי קשה בכל חודש


זה התחיל לפני יומיים, כשהתחלתי להגיב לא בפרופורציה ב-כ-ל-ל לכל מיני דברים קטנים בצורה שלילית.

הסתכם בדיכאון ובכי היסטרי של כמה שעות וחוסר תאבון....

ביום אחד נעלבתי עד עמקי נשמתי מאיזו שטות שחבר שלי אמר לי אפילו בלי כוונה לפגוע (וסביר להניח שלא הייתי נפגשת ממנה בכל יום אחר) ושוב בכי....

נפל לי האסימון - אני לפני מחזור!

 

וזה לא שלא הייתי מודעת לזה, פשוט באותו הרגע קישרתי את שני הדברים.

להיות בדיאטה בשבוע של המחזור זה בערך האתגר הגדול ביותר בכל החודש מכמה סיבות.

 

1. הגוף אוגר עד 2 ליטר מים. וזה נראה טוב מאוד על המשקל - ולראות עלייה כששומרים על כל הכללים זה אחד הדברים הכי מבאסים!

2. האמוציונאליות בדרך כלל גורמת לחזרה של הרגל ישן - אכילה רגשית. וזה לא כיף!

3. קרייבינג לאוכל שאסור לאכול, שוקולד, מתוקים, ועוד ועוד שממש קשה לסרב לו.

 

אז אחרי ההיסטריה של היומיים, אתמול היה קרייבינג לשוקולד בזמן הלימודים - אז אכלתי דיי הרבה שוקולד, וסנדביצ' עם לחם לבן ומיונז....

ובערב קינחתי עם צלוחית דובדבנים...יש חוסר שליטה יותר מזה?:(

אבל כל כך התחשק לי!!!!! אוף!

 

אז בערב עשיתי הליכה סופר[!] מהירה + ריצה קצרה, שדרך אגב אני חייבת לציין שבזכות ההקפדה שלי על הליכה כל ערב סיבולת ה-לב-ריאה- שלי השתפרה אז הצלחתי לרוץ ברצף אתמול היותר ממה שהצלחתי לרוץ אי פעם החיים שלי!

אז הריצה לא כיפרה על כל הקלוריות המיותרות שאכלתי, והיום בבוקר התעוררתי עם כמעט 600 גרם יותר - באסה :((

 

בקיצור, זה הולך להיות שבוע כל כך קשה, כי כל כך בא לי את כלללל הדברים שאסור לי לאכול.

ואין תחליף דוקאן לפירות.

אוף.

שבוע כל כך מיותר.

וכבר הגעתי ל-10 ואז הרסתי לעצמי ביום של שטויות.

 

בקיצור, היום יום חלבונים ואני מתכוונת להקפיד על ה-כ-ל לפי הספר.

ולעשות קצת אקסטרה כושר בערב.

ולא להיכנס לפאניקה - עליות קורות, ולפעמים צריך לשחרר טיפה....

 

אבל כל כך מבאס!

 

ארר!


עריכה:

קיבלתי רעיון, הרי אני לא היחידה שעוברת מחזור בעולם! ואני בטוחה שפוסט עם קצת מידע, ועידוד לדרכי התמודדות עם השבוע (הנוראי) הזה יכולים לעזור לכל אחת. וגם אם לא לפחות אני אחכים :)

פוסט בקרוב!

נכתב על ידי nushichan , 8/6/2013 12:11   בקטגוריות חוויות  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ואז הבנתי שגם אני יכולה


אם אני כבר כותבת בלוג - אז כדאי שיהיה בו גם פן אישי אני מניחה, הרי אני צריכה לדבר עם מישהו חוץ מעצמי.

 

בעבר:

בתיכון היתה לי חברה טוב, אנחנו עדיין שומרות על קשר.

ולשתינו היתה אותה בעייה - שתינו בנות מלאות.

אני תמיד התחלתי דיאטות ונכשלתי בערך ביומיים הראשונים, כי הרגשתי נורא מסכנה עם כל כך מעט אוכל לא טעים.

והיא תמיד הצליחה להחזיק מעמד, והביאה ירקות והקפידה....(וזה תמיד הרשים אותי!)

אבל איכשהו אף אחת מאיתנו לא הצליחה להוריד את העודף המציק הזה, אני אמנם מהסיבות הלא נכונות. אבל עדיין.

 

לאחר שסיימנו תיכון, וגם צבא חזרנו להיות יותר בקשר - ואף הצתרפנו יחד ל"חלי ממן" - אולי כך נוכל להשיג את התוצאות הרצויות....

באותה התקופה אני גרתי לבד בדירה שכורה, אז לא ממש הצלחתי לשמור (תירוצים!) ואיכשהו היא כן הצליחה.

בחיי, כנראה יש לה כוח רצון מברזל.

ואז עברתי לחו"ל ולא ראיתי אותה דיי הרבה זמן...אבל כן ידעתי שהיא שומרת.

כשבאתי לביקור ונפגשתי איתה באחת הפעמים אצלה בבית, ישבנו ודיברנו על הא ועל דא, והיא סיפרה כמה קשה לה לשמור על הכמויות המותרות וכמה שיש הרגשה שהיא "מסכנה". לחלוטין הבנתי אותה, הרי זה הפחד הגדול ביותר שלי - הסיבה שבגללה נשברתי בכל דיאטה! ההרגשה הזאת בדיוק....

 

יום אחד הועלתה תמונה לפייסבוק של "לפני ואחרי" שלה.... זה היה מדהים! היא כל כך השתנתה!

ואז הבנתי כמה גם אני הייתי רוצה להיות כמוהה, להצליח, להגיד לעצמי "לא" ולהיות במשמעת....

אבל איך עושים את זה כשהכל מסביב כל כך טעים?!?!?!

 

היום:

אחרי חודש וחצי ופחות 9 קילו מהמקום שבו התחלתי.

אני נשקלת כל יום, אני יודעת שזה לא נכון לעשות אבל אני נשקלת כל יום בכל זאת.

אני מופתעת בכל פעם שאני רואה ירידה במשקל, בחיי.

בדרך כלל ימים של PV הם ימים שבהם אני עומדת במקום, כי ירקות מלאים בסיבית וסופחים אליהם מים אז המשקל עומד במקום בעיקר בגלל המים.

הימים של PP זה הימים שבהם בדרך כלל רואים את הירידה כי החלבון מעודד מטבוליזם ושריפת שומנים, לא אוגר מים, וגורם לתיאבון ממש נמוך.

אני לא מרגישה מסכנה, אני אוכלת! ואני אוכל כמה שאני רוצה. ואני אוכלת מתוקים שאני מכינה, ואני אוכלת מלוחים, ואני אוכלת בשר וירקות, ולא מרגישה רעב בכלל!

ועדיין אני מאבדת משקל.

אני מוקסמת בכל פעם שאני נשקלת, ובכל פעם זה מפתיע אותי מחדש - הרי אכלתי ולא הגבלתי את עצמי! איך זה יכול להיות בכלל?!

 

אני לא בטוחה אם אני מצליחה להעביר את תחושת ההפתעה, והקסם שעוברות עליי....

אני כל כך גאה בעצמי.

אוטוטו אני אגיע ל-10 שזה שליש דרך.

זה המון!

זה יותר ממה שיצא לי לעשות בכוחות עצמי אי פעם!

 

אני מופתעת, ומוקסמת, וגאה בעצמי.

ואני מקווה להגיע ל- 16 קילו בפעם הבאה שאני מגיעה לביקור בישראל.

כי בינתיים אף אחד (אפילו לא ההורים שלי) לא יודעים על התהליך הזה.

ואני רוצה לראות את כולם מופתעים!

 

היום יש לי מצב רוח נהדר.....

ממש ממש נהדר!

 

מקווה שגם לכם.

ספרו לי - באיזה השגים שלכם אתם גאים?

נכתב על ידי nushichan , 30/5/2013 15:35   בקטגוריות חוויות  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



4,838
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים מעבר לים , בישול , אופנה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnushichan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nushichan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)