אוקי אז כיומן שוב אני אפרוק כאן את המטען שלי...
חשבתי שזה די פשוט להיות כנה עם עצמי ולומר מה אני באמת מרגישה ומימה זה נובע
אבל אחרכך, כמה שניות אחרכך אני מתחרטת כי זה הופך להיות המכשול שלי.
לפעמים נראה לי שאני פשוט יוצאת מדעתי, אני משתגעת מרוב מחשבות ורגשות וכל כך הרבה רצונות.
והדרך שבה הכל יוצא החוצה פשוט הורסת לי את כל היחסים עם האנשים הקרובים לי.
כל הכעסים הבלתי רצויים, הכל נובע מאותן תחושות ומחשבות ששוכנות בתוכי ולא עוזבות אותי.
אני יודעת רוב הזמן כולם בורחים מהמקום המסורבל הזה לעבודה ללימודים לחברים הכל רק כדי לא להשאר שניה אחת לבד עם המחשבות
שטורפות לך תמוח.
מתחשק לי להפסיק לדבר להפסיק להגיב כל הזמן בכעס להפסיק להגיד תמיד משהו,רק כדי להרגיש שוב שאני צודקת.
אני יודעת שלפעמים אני כל כך טועה שרק בגלל זה יש לי דחף להתפרץ, כמו מין קול שאומר בדיוק את ההפך מימה שמתחשק לי לומר.
אני מרגישה חוסר איזון מין מצב של חוסר פעילות שגורר אותי להתנבנות של המוזה שלי, של השימחה שלי, היצירתיות החיוביות שיש בי.
כל יום אני מחפשת מימה כל זה ובנתיים אני לאט לאט מרחיקה ממני את אותם אנשים שאני באמת אוהבת.
מתחשק לי לפעמים לחסום את הפה שלי
ולהתחיל באמת להקשיב
להפסיק להראות כמה שאני "חכמה"
אני ממהרת ממהרת ממהרת ושוכחת על הדרך מה באמת חשוב לי ..
מתחשק לי פשוט לדבר מעט אבל עדיין לומר הרבה.
מחוסרת השראה ואיזון אך מלאת אהבה בלב
רוצה להאמין שיום אחד יעלמו כל הכעסים שמשתלטים עלי ככה סתם, או פשוט ללמוד להפוך אותם לכוח שמניע אותי למטרה שלי
ובכל אופן לפחות לקבל את הדברים, שאני רואה בי כשליליים, כחלק בלתי נפרד ממני ולהצליח להפוך את זה לכלי שיעזור לי.
אני לא יודעת אם מישהו מצליח להזדהות עם התחושות שלי ..
זה פשוט הולך וחוזר ומתחזק ולפעמים הורס לי דברים שהצלחתי לבנות, הכעס וחוסר הסבלנות שלי ברגע אחד יכולים להרוס הכל.
אולי הפסקתי להקשיב לעצמי
אולי הפסקתי להבין את עצמי אולי מגיע לי קצת יותר יחס מעצמי
אני לא מבינה על מה ומימה אני כועסת
מימה אני כל כך רוצה להגן על עצמי
יש לי הכל יש לי כל מה שאדם צריך
אבל עדיין משהו בכל המערכת הזו דפוק.. משהו לא הולך טוב
לפעמים שעוברים את זה לבד,את המסע הזה עם עצמך
זה כל כך קשה
עד שבא בנדם ואומר לך תאמת בפנים.
מזל שיש עוד אנשים בעולם שלפחות אחד מהם יהיה זה שיבין אותך ולא ישפוט אותך
ולפעמים קצת נמאס ובא לך להשתחרר מעצמך
אפשר להשתגע משבועיים בבית ..
בלי שום עבודה..
בלי שום עשייה
אולי הפוסט הבא יהיה קליל יותר ..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
