בא לי לשפוך הכל החוצה..
אני כל הזמן אוכלת לעצמי את הלב
מה אני עושה לא בסדר..
ושוב בקטע של האהבה והחברה
אם אי פעם חשבתי שלהסתדר עם בנדם נוסף זה שטויות וזה פשוט אז טעיתי
חזרנו
אף פעם לא הלך חלק ..
אבל למדנו אחת את השניה ולמדנו מה לא לעשות ובמה לוותר שצריך
אבל מציק לי מציק
התחושות האלו שאני מרגישה ברגעים מסויימים שאני מנסה לזכור כדי לנסות להבין מימה זה נובע
ולחבר תחלקים אולי יש משהו שעוד לא עליתי עליו
היא בנאדם מורכב כמו כולם
אני מנסה למצא מה לא בסדר
למה יש תרגעים שהיא כל כך קרה ומנותקת ממני לגמרי
למה כל כך קשה לה להגיד מה היא באמת מרגישה באותו הרגע כי העניים שלה מספרות לי עליה כמעט הכל אבל היא לא מדברת
למה היא מבקרת אותי כל הזמן
ולמה פוסלת כל רעיון או עצה שלי שאני בכלל לא נגדה
אז אני לוקחת את כל הדברים האלו והופכת אותם לכיוון הנגדי
שאני חסרת סבלנות כלפיה.. אני בוחנת את עצמי וכמעט תמיד יודעת מימה זה נובע
כתגובה להתנהגות שלה
אבל הפיתרון שלה לומר לי "אני מצטערת" היא לא מתכוונת אני יודעת ..
אבל זה לא ממש עוזר כי צריכים ללמוד מטעויות לא רק להודות בזה שהן קיימות
הרי אני לוקחת לתשומת ליבי כל דבר שהיא אומרת
ביחוד כשאני לא מסכימה איתה
אני לוקחת את הויכוח ומנתחת מימה נובע
ומה לא בסדר ולא חוזרת לעשות שוב את אותה הטעות ...
ואני יודעת בדיוק מה לא בסדר בי ומאוד מקפידה לא לעשות זאת ..
חשוב לי מאוד שתהיה בניינו דינמיקה מצויינת כדי שנהיה צוות
אני בטוחה שאם נצליח למצא את נקודת החיבור הזו נגיע למקומות טובים בהרבה יותר
אני לא נגדה וקשה לי לומר לה את זה
כי זה המחסום שלנו..
להוציא החוצה זה באמת עוזר..
אני אוהבת אותך ורוצה שתביני שאני לא נגדך אלא בדיוק ההפך
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
