אבל היתה לי אהבה גדולה
התאהבתי בבחורה יצאנו לדייט ראשון שלנו ב15.1.14
עברנו כלכך הרבה ביחד , וזו היתה התקופה הכי קשה בחיים שלי
עברתי משהו שבחיים לא חוויתי זה היה אחד הדברים המפחידים חשבתי שזהו החיים שלי נגמרו
ונפרדתי ממנה כי הרגשתי שאני לא מצליחה להתמודד עם הכל
למרות זאת היא האמינה לי שעבר עלי משהו חריג
חזרנו וקרו המון דברים באמצע
בפעם האחרונה שנפרדנו הרגשי ממנה שהיא כבר זהו לא מרגישה כלום למרות שהיא אמרה לי שנפגש ונדבר על הכל
הרגשתי שאין לי סיכוי לצאת מזה איתה.
מרגישה שאכזבתי אותה למרות שבכל כוחי רציתי להראות לה כמה שהיא בתוך הלב שלי
התאהבתי בה הכי אמיתי ועד היום מחשבות עליה עושות ללב שלי לדפוק חזק
לבטן להתהפך כמו שאף אחד לא מצליח לעשות לי
הכרתי בחורות הכרתי גברים וכלום כלום לא אמיתי כמו מה שהיה לי איתה.
אז כתבתי לה מכתב
והלואי שהיא תענה לי
אבל נו מה הסיכוי
הייתי ביץ מודה באשמה ואם היא תתעלם ממני זה מגיע לי אני לוקחת אחריות על המעשים שלי.
לפחות כתבתי לה את האמת ושאני מעריכה שהיא סבלה אותי וככה אהבה אותי זה לא ברור מאיליו
וזהו אם היא תתעלם אני מבטיחה לשכוח ממנה לנצח.
או לפחות לא להציק לה יותר למרות שרשמתי לה רק את המכתב הזה ששלחתי.
מאמינה שמה שלא יהיה הכל זה לטובה.
וזהו יום אהבה שמח לכל מי שאוהב את היום הזה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
