אלה.

עוד חודש וחצי תחלוף שנה מהרגע בו הכרתי את שיר.
לא שירי, שיר. יודניקית. יפה. הוביאנית. חלומית.

יודניקיות נראו ממש גדולות אז.
היא עזרה לי עם איזה משהו. נדלקתי עליה.
הפכתי לאובדני. דברים קורים. היא פחדה שאני אקפוץ מהחלון.

ואז היא ניתקה קשר. כמו כולן.
ואני פאקינג מתגעגע אליה. דיברנו שבועיים,
זו הייתה הידלקות תמימה עוד לפני ההתאהבות הראשונה שלי,
ואני מתגעגע אליה.

מעניין אם היא הייתה גאה בי אם היא הייתה יודעת
את כל מה שעברתי מאז. היא לימדה אותי הרבה דברים.

אחד מהם, העיקרי, היה לא להפריע לילדה שאתה מחבב.

תודה, שיר.
יום שנה [לכלום] שמח 3>

ואפרופו שיר,
היום עברה חצי שנה מאז הפרידה שלי ושל שירי :)