"את מכינה יותר טעים" - זה המשפט של בעלי כשהוא מתעצל להכין לעצמו שתיה חמה או משהו לאכול.
שבת בבוקר,
כאב ראש.
מתעוררת לכוס נס קפה המהבילה שלי, עוגה טעימה ועוד כמה נשנושים של עונג שבת.
האמצעי שלי לוקח צלחת של דברים טעימים.
בלי שתיה.
גרון יבש.
"איך אתה יכול לאכול מבלי לשתות כלום לפני, לא לימדתי אותך כלום?" אני אומרת לו.
"אני לא יודע מה להכין", עונה.
"תכין לעצמך שוקו, אתה יודע להכין", אני אומרת.
"אף פעם לא יוצא לי טעים כמו שלך, את מכינה יותר טעים", עונה לי בחיוך ואני נאלמת דום.
"משפטים כמו אבא שלך" אני אומרת.
פונה לבעלי ואומרת לו: "שמעת? הוא למד את המשפטים של העצלנות שלך!", בעלי מחייך ומהנהן להסכמה.
"לא מעניין אותי", אמרתי לאמצעי, "תאכל אוכל יבש"
כי מי שעצלן ישאר עם גרון יבש !
חולפות כמה דקות....וברגעים אילו ממש, הוא מכין לעצמו שוקו.
"אני מקווה שיצא לי טעים כמו שלך", הוא אומר.
"בוא ואלמד אותך, תעשה בדיוק כמו שאני מסבירה ותמיד יצא לך טעים", עניתי.
הוא טועם אחרי שהכין לפי ההסברים שלי ואומר: "מממממ...יאמי, מתוק. למדתי מהכי טובה!" אומר וצוחק....נשמה שלי :)
טוב, תהרגו אותי עם יסורי המצפון עכשיו וזהו.
טוב, חלפו הייסורים והגיעה הגאוה. אני גאה. אוי לי אם לא אצליח ללמד אותם עצמאות מהי, אפילו בדברים הקטנים בחיים, שיגרמו לעצמם תחושת גאווה עצמית !!!!
שבת שלום :)