הבלוג של "אמא יש רק אחת"

אין לי מה לכתוב אבל אני רוצה לכתוב.

יש לי מלא דברים לספר אבל אין לי כוח לפרט.

אני מלאת תחושות וחסרת תחושות.

אני כועסת, עצובה, מאוכזבת ומדוכאת. אני יודעת שהסיבה שבגללה אני מרגישה כך תחלוף כבר מחר בבוקר, כי בעלי יתחיל להתחנף ואין טעם להישאר מעוצבנת.

אבל....כל יום שישי זה קורה.

ממש לפני כניסת השבת.

גם אם אין לי מסת בישולים, אני עדיין לחוצה ועצבנית וצריכה לסיים את כל מה שתכננתי, כי הבית הפוך והכביסה לא מקופלת ויש לי ערימה של בגדים לגיהוץ וחשוב לסיים לבשל את ארוחת הצהריים לפני שהילדים מגיעים הביתה, כדי שחס וחלילה לא יגיעו רעבים מהגן ומביה"ס ולא יהיה אוכל מוכן.

אבל עם כל העצבים והלחץ, אני צריכה לזכור את מה שסבתא שלי, אמא שלי וחמותי תמיד אמרו לי.

זה יישמע מפגר אבל בכל שבוע מחדש אני מתחילה לחשוב שיש בזה משהו.

מבלי לשים לב ובלי כוונה אני מוצאת את עצמי בתוך מצב הזוי שאני לא יודעת איך הגעתי אליו.

הדבר שהן תמיד אומרות לי הוא.....(תתכוננו זה פרימיטיבי לחלוטין) שביום שישי, השטן נכנס לכל בית ומחולל ריבים בין בני זוג, ויכוחים, גם על דברים קטנים, כדי שלא ישרור שלום בית בשבת. זה נשמע מפגר אני יודעת אבל, אני מתחילה להאמין לזה.

היום, בחיי שהתעצבנתי על משהו מפגר, ואז בעלי העיר הערה שכיווצה לי את הבטן ובחרתי להתעלם ממנו, כי לא היה לי כוח להגיב וכי ידעתי שזה יכעיס אותו יותר (או ירגיע, תלוי במצב הרוח שלו).

אח"כ הוא עשה מעשה שלא ייעשה, הוא התערב בריב בין הילדים הגדולים ויצא מגדרו ממש ונתן מכה ברגל לבכור שלי.

כ"כ כעסתי עליו. הלכתי אליו לחדר ואמרתי לו שאני לא מוכנה לזה. לא מוכנה שירביץ לו.

הוא גמגם כמו שמעולם לא גמגם, כי הוא יודע שאני צודקת, אבל לעולם לא יודה בזה. ניסה לתרץ תירוצים ואני סירבתי לשמוע. הרגשתי שאני מחנכת אותו. מה זה השטויות האלה?! אני צריכה לחנך גם אותו? 

גם הדבר הזה שאומרים שכשזוג מתחתן האישה תמיד מנסה לשנות את הבעל וזה יוצר מרמורים, אני החלטתי מזמן שאני לא משנה אותו כי אין צורך וכי אני אוהבת את הגבר שאיתו בחרתי לחיות את חיי, אבל מסתבר שצריך! הוא מתנהג כמו ילד קטן וקנאי עוד מאז שהילדים נולדו.

המון שנים התעלמתי ואמרתי שהזמן משנה את האדם, יחד עם הסיטואציות, הבחירות והדרכים שאנו בוחרים ללכת בהן וככה מתבגרים.

כבר כמה ימים אני רק מעירה לו. אני שונאת את זה כי אני יודעת שבאיזשהו שלב הוא יפסיק להקשיב לי אז אני רק צריכה למצוא את האיזון בין להעיר ללהאיר. לטפטף מילים ולא להטיף. כי, מי רוצה שהבעל שלה יגיד שהיא נודניקית?!?!

השם יעזור!

במצב כזה של דיכי, אני לא מפסיקה לאכול.

בלעתי 2 צלחות קוסקוס ואני נראית כמו סופגניה :(((