אני ואמא רוצות לעבור דירה, בעיקר בגלל הכלבים.
אנחנו גרות בקומה שלישית, עם כלב נכה וכלבה זקנה, אני רוב היום לא בבית והם סגורים ולמען האמת דיי קשה ככה.
אז אנחנו רוצות לעבור לבית קרקע. בתקווה שנמצא משהו נחמד בתקציב שיש לנו.
בהתחלה הייתי מאוד נלהבת לגבי הרעיון, אבל ככל שאני חושבת על זה יותר ויותר זה מלחיץ אותי.
אנחנו 4 שנים בבית הזה, עוד לא הספקנו לקנות הכל ולהפוך אותו לבדיוק כמו שאנחנו רוצות
והוא מרגיש לי כמו בית, הוא מרגיש לי שלי. החדר שלי חמים ומזמין, אפילו שהוא לא מושלם, לא בדיוק כמו שהייתי רוצה, הוא שלי, הכל פה שלי, הכל אני ואמא עשינו ואני ואמא התמודדנו
המיטה החצי שבורה, הארון שלי, האבק שנמצא בכל מקום, הכל שלנו
וקצת מפחיד אותי לעבור לבית אחר, שיהפוך גם הוא בסופו של דבר לשלנו, וירגיש לי כמו בית, אבל מה עד אז?
אני מניחה שככה שינויים מרגישים, ושזה בסדר. מקווה רק שנמצא בית טוב באמת, במצב טוב, שלא נדפק ונצטרך להשקיע את הנשמה שלנו.
מקווה שיהיה בסדר.
מפחיד לי כוסעמק אעעעעאעיקחאטי'חליעראדחלךי נמאס לי להיות כל כך סגורה בעצמי !!!!68(#^%$9#*^#
אני חולה כבר שלושה ימים וזה לא עובר ומחר אני צריכה לחזור לבית ספר ואני מקוה שהמצב ישתפר ואני מתוסכלת ברמות אני רק רוצה מנוחה ועכשיו צריך להתמודד עם מעבר דירה ואני רוצה אבל לא רוצה ואמא מפחדת גם ואנחנו צריכות גבר שידע לנהל אותנו למה הדברים לא קלים יותר
למה שגבר ינהל אותנו איזה מין רעיון מטומטם
אני צריכה להתמקד בלימודים לימודים לימודים ולעבור דירה יהיה בסדר והכל יהיה בסדר כי מתמודדים עם הכל >>>>>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
