לפעמים אני חושבת שאני חולמת על משהו שלא קיים בכלל. קשר אוהב שמלא בהכל, יש כזה דבר? בסרט "אפס ביחסי אנוש" (הגרסה הלועזית - "Zero motivation", או אפס מוטיבציה, טובה בהרבה לדעתי) דאנה אבגי משחקת חיילת בתולה שרק מתה לשכב כבר עם מישהו ולגמור עם זה. אני שונה כי אני רוצה לחכות ולעשות את זה עם מישהו שבאמת אוהב? הרי השאיפה שלי היא למצוא מישהו שירצה אותי כמו שאני, כולל בתוליי. בכלל, לא ידעתי שזה דבר כזה מרתיע. בהיבט של קשר זוגי ארוך טווח, אני באמת לא רואה את זה ככזה ביג דיל. לא יודעת. להגיד שאין לי איפה לפגוש בנים זה גם נכון וגם תירוץ. כי הדגש הוא לא על הקטע הפרקטי, אלא על הפנימי והעמוק יותר. אני צריכה ללמוד איך לא להילחץ כל כך מאינטראקציות עם בחורים, איך לתת הזדמנות גם אם אני פוחדת להיפגע, איך להיות עצמי גם אם זה קשה. ובינתיים אני הולכת לאיבוד מדי פעם בתוך קשרים וירטואליים רעים ולא מספקים כי אני אוהבת להרגיש מגרה, קטנה, מסחררת ועליונה.
אה, ואני גם במחזור, מה שגורם להכל להיחוות בצורה חזקה מדי וחסרת פרופורציות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: