בקצה השמים, כמו חלום.

זהו, התקופה שלי בגן הסתיימה. וזה מוזר, בעיקר, ובלתי נקלט. 9 חודשים אינטנסיביים, וכל כך משמעותיים. אתמול היה היום האחרון שלי, ורבע שעה לפני שהגיעו ההסעות, עברתי בכתות וחיבקתי ונישקתי את כל אותם הילדים שלא אראה עוד. צ'וצ'קה נתנה לי נשיקה וחיוך ענקי, אחרי שבילינו הרבה זמן ביחד בימים האחרונים, וגרמה גם ללב שלי לחייך. זוכרים את עדן? אז הוא לא ממש אוהב חיבוקים, או בכלל שנוגעים בו, אז שאלתי אותו אם אפשר לחבק, מכבדת את גבולותיו, ובלי מילים הוא נצמד אליי בפרצוף רציני, וזה היה לי נעים אבל גם כואב קצת. סיפרתי לדבורה שזה היום האחרון שלי ושאני אומרת לה שלום, למרות שלא הייתי בטוחה שתבין, ובתגובה היא עשתה לי תנועה של שלום עם כף היד, וזה היה אחד הדברים הכי מתוקים שראיתי מימיי. רק לבוסית הקטנה אמרתי בפירוש שאני עוזבת, כי היא חכמה מאוד ורציתי שתבין, ואחרי כל החיבוקים והנשיקות אמרתי לה שאני הולכת, והיא אמרה, בשלווה גמורה: "את לא הולכת לשום מקום, ההסעה שלך עוד לא הגיעה". הכי בוסית שלה  אני באמת מטורפת על הילדה הזו. אני לא בטוחה שהיא לגמרי הבינה, אבל זה הספיק.

אני אתגעגע אליהם כל כך, לכולם. ל-ק' הפיליפיני המקסים, לפרינססה, לעדן, לצ'וצ'קה, וכמובן שלבוסית ולדבורה, ולעוד המון אחרים שלא הזכרתי כאן, אבל אהבתי מאוד.
מה שהכי קשה לי שהוא שפרידות זה גם ככה דבר קשה, אבל העניין נעשה הרבה יותר מורכב כשאחד משני הצדדים לא מבין שהיא קורית, ומבחינתו האדם השני פשוט נעלם לו מהחיים יום אחד. וזה בעייתי...
שמתי לכל ילד בתיק שקית יפה עם כמה הפתעות קטנות וממתקים, וגם מכתב להורים שלו. עבדתי על המכתבים האלה שעתיים בערך, לא כולל להעתיק אותם לכתב-יד, כי רציתי שהם יהיו אמיתיים ונכונים לאותו ילד, ולא כלליים כמו "דני הוא ילד מקסים בלהבלהבלה". יש ילד ממושקף ואהוב עליי במיוחד, קראתי לו כאן נ' כמה פעמים אבל עכשיו אקרא לו צ'יקן ליטל כי הוא ממש נראה כמוהו  אז אמא שלו שלחה לי אתמול בערב סמס שבו היא מודה לי על שהייתי השנה בשבילו, ועל המילים שהיו מרגשות ביותר, וזה כמובן מאוד ריגש אותי.

בשבוע הבא אני מדריכה בקייטנה לילדים ונוער עם צרכים מיוחדים. צ'יקן ליטל וילד נוסף מהגן יהיו בה, חוץ מהם כולם יהיו זרים. מעניין איך יהיה לי... זה מאוד שונה מהגן, כמובן, קודם כל בזה שהילדים גדולים יותר (גיל 6 ומעלה). אני מקווה שיהיה לי כיף. ברור שגם קשה ומאתגר, אני לא חיה באשליות... אבל מקווה שגם כיף.

קרן אן מגיעה להופעה בישראל, וממש בא לי ללכת, אבל זה יקר ממש. אולי אני אבקש שזו תהיה המתנה ליום ההולדת הקרב ובא (והעגול!) שלי, או חלק ממנה? כי אני לא רוצה שיקנו לי כלום.