בקצה השמים, כמו חלום.

אני בד"כ לא כותבת כאן יום אחרי יום, אבל הפעם הייתי חייבת - היום היה היום הראשון בגן החדש, והיה פשוט נהדר! 

הילדים מקסימים בקטע אחר, כל אחד מאוד שונה מהשני, ומאוד מיוחד, והתחלתי להכיר את העולם של כל אחד מהם. וזה הכל, כל הרגעים הקטנים - הילד שניגש אליי ישר כשהגעתי והתחיל להראות לי דברים בגן, ושאח"כ הגננת אמרה לי בצד שזה הכי לא אופייני לו בעולם ושהוא אף פעם לא יוזם אינטראקציה עם מבוגרים, או הילד שלא מדבר אבל שחיבק אותי חזק אחרי שדגדגתי אותו, או הילדה המתוקה אך השתלטנית (הבוסית הקטנה 2?) שהייתה מאוד חשדנית כלפיי בהתחלה, אבל שבמפגש כבר התרפקה עליי ודיברה איתי חופשי, או הילד המתוק שביקש ממני לשבת לידו מחר בארוחת הצהריים, ועוד המון אירועים קטנים ומרגשים כאלה, שמכווצים לי את הלב אבל גם מורחים לי חיוך ענק על השפתיים. הצוות גדול, והאנשים נראים מאוד מקצועיים, מבינים ורציניים, ומצד שני גם ממש נחמדים וחמים. כבר מההתחלה הרגשתי מאוד מעורבת, אני הולכת ממש לעבוד עם הילדים, גם בצורה פרטנית, ואני שמחה כי זה בדיוק מה שרציתי.
אז זהו. כרגע, הדברים נראים טוב, ואני מקווה שזה ימשיך ככה. אבל בינתיים - איזה כיף לי. 

השיר הכייפי הזה היה הבוקר ברדיו, וככה יצא שהכנתי לעצמי סנדוויץ' תוך כדי שאני שרה ורוקדת בצורה מפדחת לחלוטין. הכי כיף לבד בבית.