לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בקצה השמים, כמו חלום.


בנימה של חיוך ודמעות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2014

אותך אף פעם לא לוקחים לים


אני כל הזמן חושבת עלייך, יקרה שלי. את כל הזמן נמצאת שם, במחשבות שלי, אבל אני צריכה להיזהר, כי אם אחשוב עלייך חזק מדי, אתחיל לדמוע בלי להתכוון. היום הייתי בים, את יודעת? ישבתי במים הרדודים, נותנת לגלים לערער את ישיבתי, טובלת את גופי במי מלח כשהשמש עוד גבוהה בשמים, עיניי מוגנת בכאילו עם משקפי השמש שלי. הקצף ליטף את ירכיי כשהשתדלתי לא לחשוב על הדגים והלכלוך שמסביבי. אחרי ששטפתי את עצמי במים מתוקים, התיישבתי על הסדין וקראתי סיפורים של אנשים אחרים. ואחרי שקראתי כמה סיפורים מדפים לבנים מדי, את צפת בראש שלי. חשבתי על זה שאותך אף פעם לא לוקחים לים, או לשום מקום בעצם שהוא לא הכרחי, כי את לא מסוגלת שלא לברוח, לגלים, או לכביש, או להשד יודע איפה. ואני רק רוצה שתשבי לידי, עטופה במגבת, מלקקת קרטיב או בונה ארמון בחול או פשוט עושה דברים שילדים רגילים עושים. היית יכולה להיות הכי יפה בעולם, שם על החוף, בבגד ים שלם של ילדות ועם חיוך שאוהב את השמש. שאוהב לחיות. כשהשדים שלך תקפו אותך ובכית וצרחת בלי שליטה אני החזקתי אותך, זוכרת? אני חיבקתי אותך והחזקתי לך את הידיים שהדפו אותי, ואמרתי לך שהכל בסדר למרות ששום דבר לא היה בסדר, אף פעם, עד שנרגעת. אני אף פעם לא אשכח איך לימדת אותי לאהוב, לאהוב באמת, ולתת מעצמך ולהעניק לאחר. כי זה פשוט לאהוב את מי שכולם אוהבים, זה אפילו קל. אבל אותך, הילדה הקשה, עם הבגדים הישנים, והכינים, והאלימות, והאוכל מהרצפה, והיד בחיתול, וההתקפים - זה לא היה קל בכלל. אבל אהבתי אותך הכי בעולם, אני עדיין אוהבת. עד כלות, קטנה. היו פעמים שלא הבנתי למה את עושה את מה שאת עושה, כשהפלת שוב ושוב את הקופסאות, כשחטפת אוכל מצלחות של ילדים אחרים כמו חיה, כשכמעט הפלת את השידה על אחת הילדות הישנות, וצעקתי עלייך וכעסתי נורא. אבל בפעמים אחרות, כשחזרת אחרי חופשה עם סימן ענקי של נשיכה על הזרוע, כשהתנפלת עליי בחיבוק רעב מדי, כשהרבצת לעצמך, ידעתי שזו לא אשמתך ולא הבנתי למה העולם לא מפסיק כבר להתעלל בך ככה.
אני חושבת לדבר עלייך עם טולה, היא מקסימה ובטוח תבין, והיא גם אמרה לי כמה פעמים שאני יכולה לדבר איתה תמיד ולא רק על דברים שקשורים לגן, וזה לא נשמע כמו אמירה מהשפה אל החוץ כמו שאמירות מהסוג הזה נשמעות בדרך כלל. אז אולי אקח את ההצעה, אולי יהיו לה פתרונות וגם אם לא, אני אזכה להוציא את זה קצת מהמערכת שלי. רק שאף פעם אין זמן. אני אדאג שיהיה זמן.

 

נכתב על ידי , 28/9/2014 00:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 30

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למקום לדאגה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מקום לדאגה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)