לעזוב מקום עבודה אחרי כמעט שנתיים ולהרגיש את הלב מתמלא באהבה ובכוח.
הלוואי שבכל מקום שאעזוב אחרי תקופה ארגיש שמחה מהולה בעצב של געגוע לאנשים טובים.
~~~
"אולי תישארי פה לעוד חצי שנה?"
"תחסרי לי"
"אני אתגעגע אלייך"
"אל תעזבי"
"אני שמחתי להכיר"
"אני תמיד אזכור שדאגת לי עם המים והנסטי"
"בלשון המעטה, היה תענוג לעבוד איתך"
"אני לא טיפוס שאוהב אנשים, אבל אלייך אני באמת אתגעגע"
"מה אני אעשה פה בלעדייך? אני כבר מתגעגע"
"אין עלייך בעולם! בטוחה שתצליחי"
"המון בהצלחה"
"למה לא אמרת שאת עוזבת היום? הייתי מביא לך עוגה!"
"בואי, אני אקנה לך במבה"
"קיבוץ! אני באמת אתגעגע. היה תענוג. היה לי כיף"
"אהובת ליבי, עצוב לי שאת עוזבת מאד! את מיוחדת במינה"
"כל כך שמחתי להכיר אותך! לא פגשתי אנשים כמוך! את בן אדם מאד מיוחד, תישארי כמו שאת! אני מאחלת לך המון בהצלחה, בטוחה שתצליחי! אוהבת וכבר מתגעגעת!"
"אני יכולה לגרום לכל אחד לאהוב אותי!" -"האמת שזה נכון, את יכולה"
"מה, זהו? את עוזבת? לא הספקתי להיפרד ממך! אני אתגעגע ים! בטוחה שמובטח לך עתיד מושלם כמוך!"
~~~
מגוון מאד גדול של רגשות מתהפכים לי בבטן.
שמחה, על סוף שחיכיתי לו הרבה.
געגוע, לאנשים טובים.
אושר, שזכיתי לסיים כך את התקופה הזאת, ומהאנרגיות הטובות שקיבלתי מהם להמשך.
חשש, מההתחלה החדשה שצפויה להגיע בקרוב.
אופטימיות, כי בסוף אני מסתדרת.
~~~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
