את הסתיו שלי את כול העונות שלי

לקחתי אותה לטיול בטבע. היא מצאה חן בעייני. אז עוד לא הייתי בטוחה שהיא סטרייטית. ניסיתי להעביר את השיחה לנושא הזה. אנחנו יושבות מתחת לפסל ליד הבית כנסת. אני מגששת באפלה כדי לבדוק בוודאות.

היא סטרייטית.

את הexperience הזה אני לא אחלוק עם אף אחד. גם היא סטרייטית ואני עדיין לבד. עוד אחת לרשימת הכשלונות שלי. סטרייטית אחרי סטרייטית ורק אני לבד. מוקפת בהן אבל לבד. לא משנה אם אני מחוץ לארון פה את זה אני עדיין לא יכולה לחלוק. סטרייטים לא יבינו את האכזבה הצורמת לגלות שהיא משלהם ואיתה אני לא אבנה את האושר האישי שלי. או לפחות שמחה זמנית שתעלם בעוד דקה. גם אם הם יקבלו אותי איתם אני לא אחלוק. הם לא ידעו, הם מהמחנה השני. לא תמיד עוין אבל תמיד שונה.

" קול דממה דקה" זה כל משאני מרגישה.