שמתי לב לשני אירועים שבמבט ראשון אין ביניהם שום קשר. אבל הקדשתי להם מחשבה רבה ואני חושבת שמתקיים ביניהם קשר ישיר. הקשר הוא בין משאני מחליטה ללבוש ובין כמות האנשים ברחובות. כן, כן בהחלט יש קשר כזה. נניח היום, הוצאתי את הכלבה שלי לטיול. עטיתי על עצמי טרנינג אדום, חולצה גזורה מהבחירות הקודמות, שנכתב עליה משהו על ביטחון וביבי ואת כל ההופעה המרשימה הזאת סיים סוודר סגול ומזוויע. קיוויתי לא להתקל באף נפש חייה, אבל הרחובות שרצו ילדים ואנשים. אפילו נתקלתי בזוג תיירים שביקשו ממני הכוונה. הייתי נציגה ממש גרועה של ישראל וכנראה שהם יחזרו לארצם הם יספרו על הנשים המוזנחות בישראל. ואז הם לא ירצו לעלות לארץ והמדינה תקרוס. הכל באשמתי. סליחה, הרצל.
בניגוד להיום אתמול חזרתי הביתה בשמלה מתנופפת. הרגשתי יפה מתמיד, הייתי מוכנה לכוון מאות תיירים. אבל לקדוש ברוך הוא היו תוכניות אחרות בשבילי. לא נתקלתי באף אדם או אפילו חתול משועמם. זו אגב, הסיבה שעדיין לא התגליתי בתור דוגמנית צמרת תמיד שאני לבושה יפה אין בקרבתי אנשים.
אז תגיבו תקראו ותזכרו לא ללבוש חולצות של הליכוד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
