כל מיני מחשבות וסתם חוויות שרציתי לחלוק אתכם קוראי היקרים. תגיבו, תשלחו מייל ותחזרו לפוסטים נוספים.
מצעד גאווה או מסיבת "טבע" (שהיא בכלל לא טבע) עם
חברים (שהם בכלל לא חברים)?
אני
שונאת החלטות ושונאת להחליט על דברים אבל כנראה שעכשיו זה בלתי נמנע. להיות או
לחדול?
הבחירה
היא קשה מאוד. מה אני צריכה להעדיף? את מצעד הגאווה שזה פעם בשנה וזה לגמרי
אמייזינג או מסיבת טבע שהיא בכלל לא טבע? כלומר זה ביער ויש מוזיקה ואלכוהול. (אני
יוצאת בבלוג ממש אלכוהוליסטית וסתם שתדעו אני ממש לא. נראה לי.)
אני
אנסה להיות כנא ולשים את הקלפים על השולחן.
איפה
הסיכוי שלי למצוא מישהי גבוהים יותר?
במצעד
אני מעריכה שהם לא גבוהים במיוחד אבל עדיין נטוע בליבי התקווה לפגוש תיירת שתעניק
לי אזרחות אירופאית (לתשומת ליבה של התיירת: עדיפות לאוסטרית).
במסיבה
הסיכוי שלי למצוא מישהו מאוד גבוהים אבל זה לא יצא מגדר הסטוץ וקצת מיציתי. הסיכוי
לפגוש מישהי כבר יותר נמוך אבל הוא קיים. נניח אם ואני אמצא זה שוב יהיה בגדר סטוץ
וכמו שכבר הזכרתי פה מיציתי.
*תדמינו
את חיים הכט קופץ מהשיחים*
מה
אתם הייתם עושים?
**************
הלשון ותפקידיה
לא
מזמן יצא לי לעלות על רכבת הרים. אני יודעת שזה ישמע אולי מאוד מוזר\מביך\מטומטם
אבל כל פעם שאני עולה על מתקן מסוג זה בראשי מנקר הפחד שאני אנשך את הלשון.
הרכבת
עולה באיטיות אין סופית והנה לפניכם סדר המחשבות שעוברות לי בראש:
"אסור
לי לצעוק אחרת אני אנשך את הלשון ואשאר אילמת. אסור. זה יקטין עוד יותר את הסיכוי (שהוא
גם ככה קטן) שלי למצוא בחורה. מצד שני אולי זה דווקא ימשוך אותן כי מתי כבר יצא
להן להיות עם אילמת? מצד שלישי אם אני אנשך את הלשון ברמה כזאת שאני ההפוך לאילמת
זאת אומרת שהיא תיגדע ומכאן שהבעיה תהיה לא במיתרי הקול אלא בזה שלא תהיה לי לשון
זה אומר שאני גם לא אצליח לשכב עם אף אחת. לאאאאאאאאאאאאאאאא!! אסור לי לצעוק. אבל
אם אני אמלא את כל הכללים לא אמור לקרות כלום. אני גם בטח מבוטחת אז אם יקרה לי
משהו אני יכולה לטבוע את האמ-אמא שלהם ויהיה לי מלאאאא כסף. ואז בנות ירצו אותי
בגלל הכסף ואני לא אצטרך להתאמץ! אבל אז בטח יאשרו נישואים חד מיניים והיא תתחתן
איתי בשביל הכסף, אני לא אחשוד בכלום והיא תברח עם הכסף. אני אשאר ערירית, ענייה
ואילמת. לא אני לא אנשך את הלשון!!"
נכון
לרגעים אלא הלשון שלי במקומה מונחת. הלשון שמחה ומאושרת מתמיד מזה שזה נגמר והסכנה
חלפה.
*************
דימוי עצמי ושיט
אני
עומדת עם מכרה מחקה לרכבת לפתע כך פתאום היא אומרת לי: "וואו את ממש דומה
לה." ומצביעה על מישהי ממש יפה שעוברת. אני: לא נראה לי שאנחנו
דומות" בראש שלי עוברת המחשבה שאין
מצב שאני דומה לה, היא ממש כוסית!
כנראה
שעדיין יש לי בעיה גדולה עם הדימוי העצמי שלי. אני מאוד מקווה שאנשים רואים אותי
יותר טוב ממשאני רואה ו"מדרגת" את עצמי.
***********
זהו
לבינתיים הלכתי לפתח הפרעת אכילה לקראת המצעד! חודש גאווה שמח לכןם 3>