אני לא יודעת אם הזכרתי את זה או לא אבל יש לי ידידה מאוד טובה שגרה בתל אביב היא
ביסקסואלית והיא יחסית מעורבת בחיי הקהילה בניגוד אליי.
אז יצאתי מהחור שאני גרה בו והיא ברוב טובה הזמינה אותי לישון אצלה ושנלך למטבחון בערב ביחד ועם החברה הכי טובה שלה שנקרה לה שלגייה (נחזור אליה בהמשך ואני מבטיחה להסביר את פשר הכינוי המוזר!).
בקיצור צריך להבין שאני ארוניסטית שגרה בחור בדרום אז זה לגמרי מדהים בשבילי לצאת מהשגרה ההטרו-נורמטיבית שלי. אז באותו ערב שהייתי במטבחון (הא למי שלא יודע מטבחון זה כמו בר נוער) היה מסיבת מזרחית. שזה ממש משעשע שיצאתי מהחור שלי המפוצץ ערסים (בעצם הוא אפילו לא מפוצץ ערסים זה ערסים ואני. לבד. בחושך.) כדי ללכת למסיבת מזרחית. האמת שאני לא הכי מתחברת למוזיקה הזאת אבל מעצם ניסיון חיי הרב במחייה קרובה לערסים השתלבתי בקלות בטקסטים ובתנועות. התגליתי כאדם היחיד שם פחות או יותר שיודע לעשות קולולו מתקבל על הדעת. אז עכשיו גיליתי את היתרון היחיד בלגור בחור שלי: אני פשוט אש במסיבות מזרחית של גייז (שזה בכלל מדהים אם להתחשב בעובדה שאני רוסיה וההורים שלי לא נוגעים בחריף). אבל תכלס היה ממש ממש כיף האנשים היו מדהים וממש חמודים!
אבל אפילו במסיבת גייז כול הסובבים חשבו שאני ובכן...
סטרייטית כן אפילו שאני באה למקום של הקהילה אנשים חושבים שאני סטרייטית (והממש לארג'ים העזו לנחש שאולי רק אולי אני ביסקסואלית). כל מי שאני אמרתי לו שאני לסבית פשוט פתח עליי עיניים. אחת אפילו נתנה את משפט המחץ: "את יפה מידי כדי להיות לסבית." באותו רגע היה לי רצון עז לתת לה מחבת בראש אבל לא היה לי אז לקחתי את זה בתור מחמאה (?). עוד משהו שגיליתי: החיים הם לא סרט גאה! אז ילדים רק בסרטים שבחורה נכנסת למסיבה גאה ישר מתחילים איתה! להפתעתי גיליתי שזה רק בסרטים! בקיצור הלכתי משם בוכייה ובודדה כמו שהגעתי. טוב אולי לא ממש בוכייה אבל עדיין בודדה. בנקודה הזאת יש תפנית דרמטית (אולי לא כ"כ דרמטית אבל שיהיה...):
זוכרים את שלגייה? בקיצור אני יסביר את פשר הכינוי המוזר. היא פשוט ממש דומה לשלגייה כמו שאני תיארתי אותה לעצמי! יש לה עיניים כחולות ממש גדולות וממש יפות. נראה לי יש לה את העיניים הכי יפות שראיתי אי פעם. יש אנשים שיש לעיניים שלהם צבע יפה אבל הם לא בולטות אבל אצלה זה לא ככה, העיניים שלה פשוט ממש בולטות וגדולות. יש לה עייני חתול קצת... יש לה שיער שחור ושפתיים ממש אדומות ובולטות לא מבחינת צורה אלא מבחינת צבע בגלל שהיא ממש ממש אבל ממש בהירה אז הצבע האדום רק מתחזק על הרקע הלבן של העור שלה. בקיצור כול הילדות שלי ככה תיארתי את שלגייה. הפנים שלה ממש יפות הגוף קצת פחות אבל עדיין סבבה.
אז שלגייה והתל אביב שאירחה אותי (שלצורך העניין ניקרה לה ב' [לא מבית הנשיא :) ]) הן החברות הכי טובות ושכנות ממש דלת לדלת. אז שלגייה לטענתה היא ביסקסואלית אבל עם נטייה ברורה לגברים לפי הגדרתה: "35% נשים כל השאר ועוד קצת גברים". אז האמת לא ראיתי בא בכלל סיכוי. היא, כמו שאני רואה אותה היא סתם סטרייטית קצת משועממת שבא ללכת למסיבה בחינם (ויסלח לי אלוהי הנטיות המיניות!).
אז אחרי המסיבה הזאת חזרנו אל ב' הביתה ושלגייה החליטה להישאר קצת איתנו. האמת שהיא הייתה ממש מקסימה והיה ממש נחמד לצחוק ולדבר איתה.
באיזשהו שלב היא רצתה לראות משהו במחשב אז היא ישבה ליד המחשב על המיטה שלי (כל הזמן הזה ב' סובלת אותנו):
אני:"את רומסת את הרגליים שלי! יצטרכו לקרות לי אותם כי לא יזרום לשם דם... טובאני ממילא לא משתמשת בהם הרבה." (ויסלחו לי בבקשה כול קטועי הרגל. בבקשה.)
שלגייה: "מרוצה?" *היא נשכבת עליי עם הגב*
(האמת ששוב לא ייחסתי לזה כול חשיבות כי זה היה בצחוק וכמו שאמרתי לכם לא ראיתי בא בכלל אופציה.)
אני: "כן. המשקל שלך עכשיו מתחלק".
(עכשיו היה דיון ארוך שבו היא שאלה אותי לגבי אנשים שונים והאם הייתי שוכבת איתם ואני שאלתי אותה [אבל היא יזמה את הדיון הקצת מוזר הזה!])
שלגייה: "תראי לי את הצמיד שלך!" (הייתי עם צמיד מתכת נפתח כזה שהוא די ארוך כזה שאפשר כאילו לפתוח אותו והוא יהיה ארוך) *היא מכניסה אותו לפה שלה*
אני:"מעולה עכשיו הוא יחליד לי" *מושחת אותו למעלה*
ב': "בכול מקום אחר זה היה נחשב לרגע סקסי." *אנחנו פורצות בצחוק*
בקיצור "המשחק" הזה עם הצמיד נמשך כמה זמן אחר כך היא נשארה לשכב עליי (ואני באותו זמן נמחצת למוות!).
חיבקתי אותה ושיחקתי בשיער שלה הרבה זמן. האמת התחלתי לאגור אומץ לנשק אותה. ממש פחדתי מהתגובה שלה. כי תמיד יש אופציה של לא ואז זה היה הופך לרגע מאוד מביך! במיוחד שהיא לא סתם מישהי שאני לא יראה יותר בחיים אלא אני עוד יצטרך להיפגש איתה מידי פעם בעתיד. אחרי המון זמן של לבטים פנימיים והתלבטויות לא נגמרות אזרתי את כולללל
האומץ שלי (שבלשון המעטה לא היה רב) והעזתי ללחוש בקול שאני בעצמי לא שמעתי: "אפשר לנשק אותך?" האמת שאני חושבת שהיא לא בדיוק שמעה מה אמרתי אלא יותר ניחשה.
שלגייה: "כן."
אני: "בטוחה?"
שלגייה: "כן."
בקיצור נישקתי אותה והיה ממש מדהים פרפרים וזיקוקים. אחר כך היא אמרה לב' בפייסבוק שאני מנשקת טוב אז מעכשיו אתם מתבקשים לפנות אליי רק בתואר: דון ז'ואן.
אחרי זמן מה שלגייה חזרה לבית שלה לישון (כמו שאמרתי הן ממש גרות דלת לדלת.) לפני שהיא הלכה עשיתי מחווה קצת בעצם הרבה מטופשת ונישקתי לה את היד.
מההתחלה לא ראיתי בא אופציה למשהו שהוא יותר כי היא כמעת סטרייטית. אבל ההתנהגות שלה למחרת בבוקר ממש עצבנה והעציבה אותי. היא אמרה שהיא לא נרדמה בלילה בגלל נדודי שינה אני לא יודעת עד כמה זו האמת ועד כמה היא פשוט רצתה להימנע מלראות אותי. בטענה שהיא עייפה ומזיעה היא כתבה לי בפייסבוק שהיא לא תבוא להגיד שלום. לאחר שכנועים ממושכים כן לבוא ולהגיד שלום, ברוב טובה היא פשוט נכנסה אמרה שלום והלכה לפני שאפילו הספקתי לענות משהו. זה סוג של "הקש ששבר את גב הגמל" אז אמרתי לה שתעשה משבא לה.
היא ביקשה שנעיר אותה לפני שאני ילך אמרתי לה שנעיר אותה אבל אחר כך התחרטתי וביקשתי מב' שלא נעיר אותה (היא עדיין ישנה אבל אני ממש השמח לראות את התגובה שלה (תדמינו צחוק מרושע ברקע*) .
ב' ראתה בבוקר שאני קצת מבואסת ושאלה אותי בעצם למה. הסברתי לה שזה בגלל שלגייה והיא שאלה אותי אם אני מתחרטת. האמת שאני לא מתחרטת בכלל בגלל 2 סיבות עיקריות: היה ממש נחמד וזה מגוון את החיים המשעממים שלי.
אבל עכשיו אני מאוד מבואסת ואני אפילו לא יודעת למה. לא ציפיתי שיצא מזה משהו מעבר אבל ממש עצוב לי עכשיו. ישבתי הסתכלתי על תמונה שלנו ביחד וממש הרגשתי באסה ואני אפילו לא יכולה להסביר למה. ולמורות כול זה אני שמחה שזה קרה למורות שעכשיו אני מרגישה באסה ולמורות שלא יהיו לנו יחסי ידידות טובים כמו שרציתי.
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
עריכה:
העזיבה הדרמטית שלי לא עשתה עלייה כול רושם :(
אבל דיברתי איתה אתמול בערב וסיכמנו לשמור על קשר ידידותי. אני ממש שמחה מזה. נראה לי שהבאסה שלי אתמול נבעה מזה שלא הרגשתי כל כך טוב ולא ממשהו אחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
)
ואני לא צריכה לראות את מושא אהבה\קראש לעיתים קרובות כדי להתבשל בעצמי עם הרגשות
שלי.