את הסתיו שלי את כול העונות שלי

קודם כל אתחיל בזה שאני לא בכושר. ממש לא בכושר. אני לא יכולה לעלות קומה אחת במדרגות מבלי להתנשף כמו דרקון במשחקי הכס. בקיצור רוב שרירי הגוף שלי, מלבד האצבעות והפה לא עבדו שנים. הגוף שלי היה כל כך מופתע ולא מוכן שאני אפעיל אותו, שהוא אפילו בדק אם לא רודף אחרי טיגריס, אחרת איזו סיבה הגיונית יש לי להשתמש בשרירי הרגליים?

כעיקרון, החלטתי להגיע לחדר כושר רק כדי להתאמן קצת לקראת הטירונות בשביל לא לגסוס למוות באמצע המדבר. אבל אלוהים יודע שלא ציפיתי לזה! זה גם לא שאני מתגייסת לסיירת מטכ"ל. בסה"כ לתפקיד הכי ג'ובניקי שקיים בצה"ל.

בקיצור, האימון התחיל. בהתחלה הסתכלתי בזלזול באלה שהיו סביבי בכל זאת, ממוצע הגילאים היה חמישים. חשבתי לעצמי שאם הן כאן זה בטח בקטנה. אלוהים יודע כמה טעיתי.

האימון התחיל, מוזיקה רועשת מידי מתנגנת ברקע. אני חושבת שאין השפלה גדולה יותר למוזיקאי מאשר זה שינגנו מוזיקה שלו בחדר כושר. זו הצהרה פומבית שהדבר הזה שהוא קורא לו אומנות, זה חרא שטוב רק כדי להמריץ עקרות בית מקשישות בשיעור "חיטוב" בחדר כושר השכונתי.  

אז אני ממשיכה להזיע ולסבול ולקלל את היקום על כך שאני כאן עכשיו, וכנראה אני גם אצטרך לחזור לחדר המוות הזה. ואז המדריכה צועקת לנו: "לשכב על הגב ידיים בצורת T!!"

ואני חושבת לעצמי, למה היא מטעה את הציבור? למה להגיד צורת T?! תגידי, תשכבו על הגב כמו ישו הצלוב ותסבלו כמוהו.

היא ממשיכה וצועקת לנו: "אני יודעת שקשה! אני מכירה את ההרגשה!"

בחייאת ישו הצלוב! את כל כך לא מכירה את זה! זאוס בכבודו ובעצמו יצק אותך לתוך משקולת ואחרי שישה שבועות בקעת ממנה. את נוצרת בכושר אגב היא גם לא מזדקנת אלא רק מתפתחת מבחינה פיזית ובסוף כל מאמנות הכושר הופכות ליאיר לפיד, זה אגב הוכח מחקרית.

אני כנראה אלך עכשיו לאסוף את שברי הגוף שלי.

שבוע טוב ^^