שיר כותבת

פרק 2:החידה שהייתה כ"כ קשה...
אחרי שכולם נעלמו חזרה ליער, הכל הסתבך יותר. איימי צחקה על שניהם, וחיכתה את הפרצוף שלהם ניראה  כשהם היו שם.
"הבנו איימי..." אמר לה אריק באנחה, "כן אולי מספיק?" אמר לה מייקל כמעט מתפוצץ מעצבנות. "בסדר, בסדר"
אמרה איימי מתנשפת מצחוק.
"אתם מחליטים, להמשיך איתי או לא?" שאל מייקל. "אני איתך, כי אז יהיו לי כל מיני הזדמנויות לצחוק עליך.." חייכה איימי והוציאה
גיחוך, "אני לא יודע מייקל, ראית את הלורד המטורף הזה?! אבל תעשה מה שתעשה - אני איתך." אמר לו אריק בייאוש.
"אוקי, אז אם שניכם איתי צריך להתחיל לחפש רמזים, קצה חוט, משהו?" הסתררה דממה וכולם הסתכלו על איימי לקבלת תשובה.
"כרגיל.."
מלמלה איימי. "אוקי, הכל התחיל אחרי שמצאנו את המפתח לא? אז צריך לחזור למקום שבו מצאנו את המפתח,
ואם לא יהיה כלום ננסה לעשות משהו
איתו, ואז ניראה.." אמרה איימי. "לא יכולתם לחשוב על זה בעצמכם?!" אימי הובילה אותם למקום המדוייק בו מצאו את המפתח, אבל לא היה
שם כלום... הם הוציאו את המפתח מכיסו של מייקל ומשם נשפכה מגילה קטנה, עם חידה בתוכה:

"הרמז הבא, נימצא במקום יבש, צחיח, בעל הרבה חול."
"מה זה לעזעזאל?" נאנח מייקל כטיפש שלא יודע את התשובה. "אוי באמת מייקל, אריק, יבש - מדבר צחיח - מדבר חולות-מדבר כל כך קשה
להבין?!"
אמרה איימי בלגלוג. "עכשיו תואילי בטובך להסביר לנו איך נגיע לשם?" שאל אריק. "אוי, גם על זה כ"כ קשה לכם לחשוב?!
נבקש מהמפתח! מי הציל אותנו מהמערה? המפתח! אני חשבתי על היער בראש והמפתח הוביל אותנו אליו!
עכשיו צריך לחשוב על מדבר ואנחנו שם!"
אמרה איימי שלא הבינה מה כל כך קשה בלהפעיל את גלגלי המוח. "כן, רק תחשבי על משהו אחד חכמולוגית...
יש מיליוני טריליוני מידברים!
איך נדע לאיזה מהם?! המפתח לא עובד במיוחד ללורד גילרד!" אמר מייקל בזלזול ובתקווה להפיל אותה. "אוי.. על זה לא חשבתי.."
מלמלה איימי בשקט.
"ניראה לי שאני יודעת!" אמרה איימי שמחה, מייקל נאנח, עוד פעם, לא הפיל אותה.. "חידה לא אמורה להיות כל כך קלה! ניראה לי..
שצריך להרכיב מהמילים צחיח, יבש וחולות שם של מידבר כלשהו! ניראה לי שאני מכירה אחד כזה..."אמרה איימי. "אז למה את מחכה?
תגידי כבר איזה מדבר!" אמר אריק.


כמו שאמרתי פרק גרוע אבל לפחות יש ביטוא^^


קרדיט