אנחנו האויב הגדול של עצמנו
STARING AT THE SILENCE IN THE DARK |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2013
לא עומדת בזה כבר
אני לא יכולה להסתכל עליהם מאוהבים ככה.
קשה לי.
אני לא יכולה עם החברים האלה. עטופים בפוזות..
לא מבינים את החיים,
מה טמון בהם.
אני לא יכולה כשאנשים
כותבים לי הודעה משום מקום.
שלא קשורה לכלום..
אני לא יכולה
כשהחברה "הכי טובה שלי"
עושה לי קטעים.
קוראת לי ושואלת אותי-
תנחשי למי קניתי כרטיסים
להופעה של אסף אבידן?
(שאני שרופה עליו ומכירה את כל האלבומים והשירים שלו)
ואני כולי בהתרגשות..
כי לא יצא לי להיות בהופעה שלו.
ואז היא מחכה ומחכה ,
שנייה לפני שאמרתי "אני"
היא אמרה,
"לי ולבת דודה שלי"
רציתי להעיף לה כאפה.
למה לעשות את זה?
למה להיות זבל?
כאילו את תכלב לא מכירה אף שיר שלווו ! פאק !
ולפני אני מבקשת את
הפרינגלס שמונחים על השולחן..
ואת אומרת לי
"אל תפתחי .. "
למה?
"כי לא כולם באו!"
אמרתי לה
"רציני? כרגע אני אצלך
ואני רעבה ומונחות
שלוש חבילןת פרינגלס
על השולחן, בשבלנו, החברים..
"זה הבית שלי ואני יאמר לך
מתי לאכול ומה"
עברה את הגבול אצלי.
חוץ מזה,
כזו מפןנקת,
איך שהיא מתנהגת להורים שלה,
למשפחה המורחבת,
אפילו כשקונים לה ונותנים לה היא בקושי אומרת תודה.
והעצבים שלה, העצבים שלה גורמים לי להתקפי עצבים מטורפים פשוט.
היא משפיעה עליי עם העצבים שלה.
אני לא אלך לרכל עליה עכשיו עם הידיד הטוב שלי
או עם חברה טובה ...
כי אני כמעט בטוחה
שהיא לא תעשה את זה לי...
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
