החיים הם העמדת פנים
ששום דבר לא היה
שאני לא זוכרת
סטטוס קוו נצחי
שמעולם לא הכרנו
שאת לא יודעת את הסודות שלי
שלא סיפרתי לך מעולם
שלא הבכתי והשפלתי את עצמי בשוגג
שלא לקחתי סכין
שלא ברחתי גם היום ממי שאני
אני זקוקה לדף החדש הזה
להיעלם למקום אחר
וכשאחזור כל מי שזוכר יעלם
אבל הם לעולם לא יעלמו
והם אף פעם לא ישכחו
ולעולם לא אוכל להיות מישהי אחרת
הפרתי את ההבטחה שלי
והכי גרוע שלא אכפת לי יותר
כי איפה היא לאכוף את זה
איפה היא לומר שאכפת לה
ולא היה אכפת לה אלא מעצמה
מהמחשבה על מה שעשיתי
שהיה כל כך נורא כי היא נחלצה ממנו העור שינייה
כי היא עשתה אותו גם
כי גם היא לא יכולה לשכוח את מי שהיא הייתה
כי כל מי שיודע לעולם לא ישכח
כי הסכנה בליפול לתהום ממשית
כי כבר נפלנו שתינו
אני לא אוהבת אף אחד
אני רוצה שהוא ימות
אני מעמידה פנים שלא אכפת לי
שהכול השתנה שהכול בסדר
אבל אני רואה ששום דבר לא בסדר
אחרי שזיינתי מישהי
ואני רואה אותה שוב באותו המקום
וההתעלמות אחת מהשנייה היא לא בגדר הרגיל
מלאה באשמה
בידיעה שזו אשמתי
שאני לא יודעת לתפקד במצבים שאחרים יקראו להם רגילים
שאני בריגרסיה אל מי שהייתי
אל אותה ילדה בת חמש
שאני לא מצליחה להפסיק להיות
והלוואי והיא תמות כבר
כי אין בה כלום
היא הייתה פחדנית
רצתה להיות נאהבת וקיבלה חרא
ואתה
סמכתי עלייך שתהייה שם
אמרת שתמיד תהייה שם
ולא נתת לי להיות שם בשבילך
וברור שכעסתי עלייך שהבכת אותי מול הבחורה שרציתי
זה היה משפיל
ואתה לא באמת מכיר אותי
ןאני לא באמת מכירה אותך
ואני כבר לא יודעת מה אני רוצה ממך
חשבת עליי כעל פרוייקט
דרך לתקן את הדברים שאתה עשית
ובסוף אני לבד
מתגעגעת
אבל לא מבינה למה
אתה לא פה
ושומעים בקול שלך שלא אכפת לך
אז מה זה משנה
כל מי שהייה אכפת לו ממני רצה לזיין אותי בסוף
חוץ מההורים שלי והאחים שלי
אז לא פלא שאני לא סומכת על אף אחד
ןכבר לא מסוגלת לאהוב
וברור שכולם יעזבו
כי מי ישאר לחיות עם מישהי שאין לה לב יותר
שאין לה דרך לאהוב
שלא יכולה לגמור
שלא נותנת שיאהבו אותה
ששום דבר לא טוב לה
יש לי הכול ורע לי
זה מדהים איך זה אפשרי
כמה שאני מנסה להשתנות זה לא מצליח
בא לי שהכול יגמר
נמאס לי להילחם מול עצמי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
