רק רציתי להיות מאושרת

חשכו עיניי.

אף פעם לא הייתי התלמידה הכי טובה בכיתה.

כן הייתי מצטיינת, חביבת המורים.

כן הייתי מקבלת ציונים טובים אבל לא הכי.

אבל ציון כזה?!

בחיים לא קיבלתי כזה.

להגיד שרק נכשלתי זה יהיה לא נכון.

אני יודעת שזה נחשב ציון טוב יחסית לשאר הכיתה אבל...

מי שלא מבין הנה תקציר:

לפני סוכות היה לנו מבחן במתמטיקה.

מבחן עם שש שאלות.

כמעט שעתיים.

מבחן של אגודת מופ"ת (מי שלא יודע מזה שיחפס בגוגל).

ואף אחד לא סיים אותו.

אף אחד.

אפילו לא הכי טובים בכיתה.

הציון הכי גבוהה-84

הציון הכי נמוך-10

אני קיבלתי-34

רוב התלמידים קיבלו בין עשר לארבעים.

רק הגאון של הכיתה קיבל יותר מזה.

אבל 34?!

אני ממש לא מאמינה על עצמי.

אבל לא נורא, המורה אמרה שלא תבכניס את זה לתעודה ושאין לנו מה לדאוג.

כן בטח.

אין מה לדאוג.

נסו לספר להורים שלכם שקיבלתם 34.

אז עד הפוסט הבא (במידה ואני אחייה אם ההורים שלי לא יהרגו אותי עד אז), אני מאחלת לכם שתצליחו בכל המבחנים ותשתדלו ללמוד!