רק רציתי להיות מאושרת

בימים האחרונים אני מרגישה כל כך הרבה לחץ, כאילו שאני תחת סיר גדול וכולם מסתכלים בי מבעד למכסה השקוף דוחקים בי לעשות הכל, עכשיו ומהר ואני לא מצליחה.

לחץ מהלימודים- שיעורי בית- הפעם השנה החלטתי לעבוד על זה ברצינות אז כל יום אני עושה שיעורי בית ונחשו מה? גיליתי שהם פשוט לא נגמרים.

כי כל מורה חושב שרק הוא נתן כמה עמודים וזהו אבל כמה עמודים פה וכמה שאלות כאן ומכמה מורים זה יוצא יותר מידי.

אני לא מבינה איך המורים רוצים שנספיק את כל זה.

הרי גם לנו יש חיים, חברים וכל זה.

וכאילו שזה לא מספיק יש לי שני מבחנים\בחנים בשבוע!

אני ממש לא צוחקת.

שני מבחנים\בחנים בשבוע ואני צריכה עוד להספיק להתכונן ולעשות שיעורי בית.

אבא שלי לוחץ עלי כל הזמן לתקן את המבחן שנכשלתי בו.

אבל אני לא יכולה.

לא שאני לא רוצה אני לא יכולה.

לא מספיק שאני לומדת כל יום יותר משבע שעות,

ואני צריכה להכין המון שיעורי בית,

עכשיו אני עוד צריכה לתקן את המבחן הזה?

מצטערת אבל אני לא יכולה.

וכאילו שזה לא מספיק,

הגענו לדובדבן שבקצפת,

לחץ בבית.

למה הכוונה?

לזה שאמא שלי לחוצה כל הזמן כל הזמן צועקת עליי, על הדברים הכי קטנים כמו:

"מיכל! למה את לא במקלחת? למה לא נכנסת להתקלח אחרי הבנים?"

"אבל את אמרת לי לצאת כי הם מצחצ.."

"חשבתי שאת כבר יצאת! אני מאוד מאוכזבת ממך. מאוד. עכשיו עופי להתקלח לפני שאני אתן לך עונש".

להגיד שלא נעלבתי?

לא, אני כן נעלבתי.

היא לא נתנה לי לגמור את המשפט.

היא לא נתנה לי להסביר.

היא לא רצתה לשמוע אותי בכלל.

מי אני, הבת שלה הקטנה, שתתנגד לה?

נאדה, כלום, אפס.

אני לא יכולה להגן על עצמי, כי היא לא נותנת לי.

אני לא יכולה לדבר דברים לא יפים עליה(שהם נכונים) למה?

כי אני מפחדת.

אני מפחדת ממה שהיא תעשה לי.

להרביץ? היא לא מרביצה לי.

אבל היא כן צועקת.

וכן נותנת עונשים.

בפעם האחרונה שהתנגדתי לה היא איימה לבטל את הביקור של הבנו דודות שלי.

ביקור שהיא יודעת כמה חיכיתי לו וכמה רציתי שהוא ייקרה כי הוא כבר נדחה כמה פעמים.

אז אני פוחדת לסרב לה.

אבל זה נהיה יותר ויותר קשה כי ככל שהלחץ עולה אני נהיה יותר עייפה ועצבנית ואנחנו נכנסות להמון ריבים.

לא בכוונה כמובן.

אבל אני לא אוהבת לריב איתה.

איכשהו זה תמיד נגמר באיום, דמעות (בעיקר שלי) ובריחה מהחדר או התעלמות שלי.

זה מגיע למצב שאני מתחילה פתאום לבכות,

סתם ככה,

בלי סיבה באמצע היום.

אני לא יודעת אפילו למה אבל זה כל כך מתסכל אותי.

אז כן,

יש עליי הרבה לחץ,

ואני מפחדת.

אני מפחדת שאיפשהוא,

אני עוד אאבד את עצמי.