רק רציתי להיות מאושרת

אני - "אף אחד לא אמר לך שבני אדם הם יצור ממש לא אמין? מטבעם הם יבגדו ויפגעו. עצה שלי, אל תתחבר איתם, לא כדי."

איש חכם ואדיב - "חבל שאת חושבת ככה, אשמח להוכיח לך שזה לא נכון"

אני - "ואני אהיה מאוד עצובה להוכיח לך שכן"

איש חכם ואדיב - "אני יכול להתחייב על הצד שלי, השאר בידייך"

אני - "אתה לא הראשון שאמר את זה ובטח לא הראשון שכנראה יאכזב"

איש חכם ואדיב - "תנסי אותי"

אני - "אתה הצ'אנס האחרון שלי. אם אני שוב אפגע - לא חושבת שאמשיך לפתוח את עצמי לאף אחד..."

מה הבעיה שלי?
יש פה איש כל כך נחמד שרק רוצה להוכיח לי שלא כולם רעים.
ואני פשוט לא מקשיבה לו.
למה?
עכשיו שאני חושבת על זה,
אולי הבעיה היא לא הם,

אולי הבעיה היא פשוט אני.