עוד כמה ימים מקבלת פלאפון חדש.

מעולה, נכון?

שלי כבר ברגעיו האחרונים.

הכל טוב ויפה נכון?..

עצרי.

יש לך תיקייה עם 3502 הודעות ממנו.

שיחות ארוכות..

דברים יפים שהוא אמר..

הבטחות..

סתם דבר שהעלו לי חיוך על הפנים..

אז חזרתי להודעות הראשונות.

הסמס הראשון ממך היה ב04/01/2012.

'לבכות זה בסדר.

צריך להירגע, להתאפס ולהתחיל מחדש.'

משעשע שכבר אז הייתי בכיינית כזאת..

3502 הודעות.

שזה כלום מתוך כמות ההודעות שהייתה לנו ביחד..

אבל אלו היו הדברים שרציתי שישארו איתי כאילו הם כרגע נאמרו..

זוכר את אז,

כשהתוודתי בפנייך על הרגשות שלי אלייך,

ואמרת לי לקחת את השבת לחשוב על הדברים ולחשוב טוב אם אני באמת רוצה קשר כזה איתך?..

כן.. רציתי כבר מאז..

זוכר כששלחתי לך הודעה מאוכזבת באותו מוצ"ש ואמרתי שנחמד שסיפרת לי?..

ושאמרת שאתה מאוכזב ממני?..

באותם רגעים פשוט רציתי להיקבר באדמה. אתה מאוכזב ממני?

זה היה אמור להיות ההפך.

אבל אז.. 'את אמורה להאמין שעוד נהיה ביחד ונתחתן. זה מה שאני הייתי עושה.'

'אתה באמת מאמין בזה?..'

'הכל אפשרי =]'

למה היה לי כלכך קשה להאמין לזה אז?..

אני לא שוכחת כלום..

אני זוכרת את כל ההודעות האלה שעשו אותי מאושרת..

אני זוכרת את ההודעות שישבתי מולן ובכיתי..

אני זוכרת את השיחה הראשונה שלנו, ואת ההיסוס הנוראי שלי..

אני זוכרת את הריבים שלנו..

אני זוכרת שיחות שלמות מילה במילה וכבר יכולה להשלים בלי לראות את ההודעה..

ועכשיו 3502 זיכרונות יימחקו.

אבל רק משם.

הכל חקוק אצלי בלב ובראש..

כי זכרונות לא שוכחים..