אני שוב רואה אותך מרחוק,

מטושטש אבל יפה כלכך..

לבוש במדים, זוהר, קורן באור השמש החמה

ואני מתקרבת, בלי מילים,

רק השפתיים נצמדות אחד לשני באופן אוטומטי

ואז אני שומעת את הקול שלך

ואני נמצאת בחיבוק שלך

ואני יודעת שאני בבית שוב.

במקום הכי בטוח, במקום הכי יפה ונכון.

כי בזרועותייך אני מרגישה בטוחה.

בין ידייך אני מרגישה חיה.

בין נשיקה לחיבוק אני טסה לעננים.

בין לחישה מהוסה לחיוך רחב האושר שלי אמיתי.

אהובי, כמה שאני שמחה שאתה איתי..