כולם מכירים אנשים חדשים,

לחברות יש חברים חדשים,

לחבר יש עיסוקים תמידיים,

כרגיל המשפחה לא נותן יחס אף פעם

אני מוצאת את עצמי יותר ויותר לבד

כאילו נעלו אותי בחדר שקוף,

דרך החלונות אני רואה את כולם נהנים ומחייכים ונהנים

אבל אני נעולה בין 4 קירות שאי אפשר לעבור דרכן

מה כבר ביקשתי?

שמידי פעם יבדקו אם אני בסדר?..

שמישהי יראה קצת אכפתיות?..

שלא אני אתחיל כל שיחה?..

אני לא אוהבת להיות בודדה..