אז המוחר שלי באה לשבת 

נסכם בזה שהיה יותר מידי אוכל

היו כאבי בטן רצחניים

המון כוסות תה

ג'אנק פוד לרוב

חיבוקים לרוב

פחד גדול מהיתקלות בחזירי בר (אני גרה בחור, מה ציפינו?)

יציאות מצחיקות ורנדומליות

סוסים וחתולים

פסנתרררררר

אישה אני אוהבת אותך ♥

1. אני לא ממש יודעת מה קרה אבל זה אדיר.

2. סלפי לילי מלא בפחד מחזירי בר.

3. מוסקה המשוגע.

4. ג'יימס המקסים והביישן.

5. למי אכפת ממני כשהסוס הזה פשוט מדהים?

6. גם מוחר הייתה חייבת תמונה איתו 3>

7. שלג הקרייזי שלי!

8. תודו שזה נראה כמו חיוך.

9. קופות ויפות!

10. אני וצ'יקה אהובתי 3>

11. יופי טהור בשיאו.

12. מוחר 3>

13. מגיע לי פרס על התמונה הזאת.

14. מקסים?

15. כמה שהוא יפה!

16. לא ניתן לתאר במילים כמה אני אוהבת חתולים.

17. כי תמיד חייבים תמונת חזון!

זה קרה לי רק באחרונה.

לא ממש בטוחה מה נכנס בי, ולמה פתאום נזכרתי בהם.

הסוסים. הסוסים שלי, שהם לא באמת שלי..

שבע דקות הליכה מהבית, יש את החווה.

חווה קטנה יחסית, 9 סוסים, 2 משוחררים בחוץ.

כל סוס יותר יפה מהשני.

כשרק שקט מסביב, אני נכנסת לעולם משלי.

כל סוס מתחבא מאחורי הגדרות, מבודד. מאחורי כל סוס יש סיפור, בדיוק כמו לנו.

וההרגשה שלי, שהיא רק מחכה לי. רק מחכה שאבוא ואושיט את היד ואלטף לה את האף ואתן לה קצת חציר.

והיא תנער אלי בקול, צ'יקה שלי הסוסה. כאילו מודה לי. כאילו שמחה שאני שם.

התמכרתי לשקט שמסביב, שרק קול הפרסות החזקות עושות הד מחריש בין התאים.
התמכרתי לתחושה שעוברת בי כשאני באה איתם במגע, משכר ומטריך חושים.
נשביתי בקסם..
ואתמול, שום דבר לא שינה לי.
לא הקור המקפיא של תחילת החורף המפתיע,
לא הטיפות שנפלו והותירו אותי רטובה עד שד עצמותיי, חסרי רחמים.

לא יכולתי לבקש לעצמי התחלה יותר טובה לעונה הקסומה הזאת.
כי זה רק אני, האור, החושך והסוסים..