...Nope, I'm not crazy

שאלה-

למה אני לא יכולה פשוט להגיד מה שעולה לי לראש בלי הפחד הזה של 'למה אמרתי את זה' ו'מה יגידו' וכל הבולשיט הזה?

למה אני צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני אומרת משהו? יש משהו שלא בסדר איתי?

יש אולי איזה בורג שחסר לי?

תמיד אמרו לי שזה נורמלי, שזה נכון ושזה מוצדק ומובן לגמרי, אבל מה עם נמאס לי?

אני כל היום מנסה למצוא דרכים אחרות לבטא את עצמי אבל כל דרך גרועה יותר מהאחרת וכל מה שאני רוצה לעשות זה לתלוש לעצמי את השיערות כי זהו, נמאס לי. כמה אפשר? 

זה ממש כמו רוח, זה רודף אותי! 

שלא תחשבו שאני דיכאונית ומרירה, כי אני מה זה לא.

אבל כן, יש לי את הרגעים שבא לי לדחוף מישהו מאיזה צוק בגלל ש-'אופסי, רפלקסים'.  

אוף אוף
לעזאזל עם זה
:(