- "אני לא נוהג לעשות את זה בדרך כלל, בייחוד לא לאנשים בעבודה. אבל החיוך שלך הוא היפה ביותר שיצא לי לראות. הוא כל כך כנה. רציתי לשאול..."אופס.
- "תרשה לי לקטוע אותך כאן.. אני חושבת שיש לי מושג לאן זה מתקדם, ועדיף לעצור את זה עכשיו.. יש לי בן זוג. מצטערת"
מתרחקת מהם.
באמת? על היום הראשון? עוד לא הספקתי להבין מה אני בכלל עושה פה. אם זה מתחיל ככה מה יהיה אחר כך?
-
אני חושבת שכדאי לחזור אחורה לרגע.
בחורה צעירה, פוסט-צבא, מנסה לגייס טיפה כסף לפני לימודים.
אנשים בגילי (המופלג יש לציין) עוד רק מתחילים לחשוב על שחרור וטיול אחרי צבא, ואני - one step ahead.
אז כמו שאר האנשים הממוצעים בגילי - הלכתי למלצר.
והנה אני כאן.
