זהו שמי השני, התמכרות.
אני מכורה, למה? לכל הבא ליד! אני יכולה למנות לכם את ההתמכרויות שהיו לי עד כה, היה לי הכל מהכל. מחשב, התבודדות, עבודה/לימודים, אכילה, הרעבה, יציאות, חתכים, פלאפון, טלויזיה, קפאין, אלכוהול, מין, ספורט... מה לא היה... ולחשוב שאני רק בת 16 וחצי... פשש הספקתי הרבה.
מסתבר שפשוט יש לי נטייה כזו, אני מתמכרת כל כך בקלות, אני לא מתפקדת ללא התמכרות. אני עוברת מהתמכרות להתמכרות. רק בשנה האחרונה (בדיליי מטורף) קלטתי את זה, וקלטתי שככל שעובר הזמן ההתמכרויות נהיות יותר ויותר חמורות...
ההתמכרות היחידה שבאמת הייתה התמכרות טובה אצלי היא הספורט, אוי איזו תקופה טובה. באתי לחדר הכושר כל יום, עשיתי דברים שפיזית הגוף שלי לא ממש עמד בהם (מתחתי הרבה רצועות), אבל אחח הרגיש כל כך טוב. הפסקתי עם הספורט כי החופש הגדול גרם לי לדלדל בזה ואז הלחץ של בצפר פשוט מנע ממני למצוא זמן. בזמן האחרון אמרתי לעצמי שאני חייבת לחזור לספורט כי אני שוב מדרדרת, הלכתי במהלך השבועיים האחרונים ואתמול הסיפוק הזה של האחרי חזר, ורציתי ללכת גם היום חדר הכושר (אבל לא ישנתי כל הלילה אז לא ממש יצא לי), אני שוב מרגישה את "הצורך" הזה. היה שם איזה מדריך שאמר לי להרגיע (סחטתי כוחות כמו משוגעת) וריציתי לענות לו "Shut up! I need it!" אבל במקום זה עניתי לו שזה בסדר ואני לא פעם ראשונה עושה את זה.
אתמול בערב הייתה מסיבה עם הרבה שתייה, לא שתיתי, ונקרעתי ביני לבין עצמי. הייתי שם עם חבר שלי, הוא יודע על העניין, הוא יודע שאני שותה לא בשביל ה"צחוקים" וה"חבר'ה", הוא יודע שאני שותה כדי לצאת מהמציאות הזאת, והוא יודע שאני מתמכרת. לא הרגשתי את הצורך לשתות במסיבה, בגלל שעשיתי ספורט נורא אינטנסיבי באותו יום, אבל ברגע שבאו עוד אנשים, ברגע שראיתי שיש סביבי שיכורים ואני פיקחת, רציתי לשתות. ובמשך הרבה זמן הראש שלי התרוצץ בין "את תאכזבי את עצמך ואותו, את סתם הורסת משהו שהתחלת לבנות...;" לבין "רק כוס אחת...;". הייתה שם הרבה שתייה, וודקה, ליקרים, ויסקי, בירה... ואני פשוט ישבתי עם הכוס בירה והקשבתי בחצי אזן לאנשים סביבי, יותר שקועה בתוך עצמי. אחרי הרבה זמן שבהיתי בכוס, נתתי אותה לאחת החברות שלי. בלי להגיד כלום, נתתי והלכתי. היה לי קשה לעשות את זה, ולהגיד את האמת, אני כנראה לא הייתי עושה את זה אם חבר שלי לא היה שם גם... אני גאה בעצמי במקום מסויים... אבל משום מה עדיין נורא קשה לי עם המחשבה על זה, ויתרתי על אלכוהול, כל השבוע הייתי בטוחה שאחרי הבגרות אני אהיה שיכורה... ולא הייתי... גם לדעת שיש לי במקרר ויסקי לא עושה לי הכי נחת... אבל אני מחזיקה את עצמי, אני יכולה. אני אדם חזק בסך הכל... סתם קשה לי בזמן האחרון...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
