One Day

זה שובר אותי, זה להעיף אותי מהבית, זה להעיף אותי ואיתי עוד מאות אלפי כותבים מהבית.

זה האוויר של הבלוגרים הישראלים, זה המקום לשחרור, לכתיבה, חוסר צנזורה ושפיטות. זה מקום שהציל אותי ועוד הרבה כותבים ועתידו גם להציל. אלא אם יסגרו את הבית, ואז זה ישבור וימטט את כולנו. אני לא מסוגלת אפילו לחשוב ששלושה בלוגים שלי, שאחד מהם מלווה אותי 3 שנים בערך, אשר ממשיכים ומוציאים ומשחררים אותי בנושאים שונים ומקלים עליי בכל כך הרבה מובנים הולכים להסגר.

כואב לי לכתוב את הפוסט הזה, פשוט כואב, ולצערי הדמעות לא מפסיקות לזלוג. אולי נשמע פתטי שאני בוכה על אתר, אבל בשבילי זה הרבה יותר מאתר, זה יומן, זה תמיכה, זה אוויר. מקום שבאמת מחזיק אותי, הבית האמיתי שלי.

כואב, פשוט כואב.