ניצוצות של תקווה .

יש בי איזה געגוע לשנות ה-80,

היתה שם הרבה תמימות , אהבה לזולת , ובעיקר פחות ריצה במירוץ החיים האינסופי .

חלק חשוב מאוד מהחיים אז , היתה הסבלנות , דבר שבימינו כמעט ולא קיים ,

היינו מחכים שבוע שלם בין פרק לפרק של הסדרה "קרובים קרובים" ,

אתם קולטים מה זה ? שבוע שלם בשביל לראות את הפרק הבא ,

היום אם הפסדת משהו בטלויזיה , אתה בא הביתה פותח את האינטרנט או את ה-v.o.d ,

ויש לך הכל פרוס לפניך , לא תיצטרך להמתין אפילו דקה , ובטח שלא שבוע שלם .

"קרובים קרובים" מעבר להיותה תוכנית שאני אוהבת כל-כך ,

מסמלת עבורי את הכתיבה המבריקה במיוחד של הטקסטים , ואת המשחק המשובח -

של כל חברי הקאסט המפואר , ללא יוצא מן הכלל .

כל משפט שנאמר שם כתוב היטב , ועובד מעולה כקומדיה .

היום כמעט ולא ניתן למצוא סדרה כל-כך טובה ,

בה רמת הטקסטים גבוהה מאוד מצד אחד , משעשעת ביותר מצד שני , ומשוחקת -

באופן כל-כך אמין ועם טיימינג מדוייק כפי שנידרש בז'אנר הקומי .

אני מרוצה מאוד שהסדרה חזרה , וממליצה לכל אוהבי הז'אנר לצפות .

התוכנית משודרת בערוץ 23 , בשעות הערב המאוחרות , בשני פרקים , צפייה-מהנה !