ניצוצות של תקווה .

הקיץ עדיין חי קיים ובועט , והיום אפילו דיברו על עומס חום כבד במיוחד .

הסתיו והחורף שאותם אני כל-כך אוהבת , לא נראים באופק ,

ומי יודע מתי ניזכה להריח את ריח האויר הנקי שמגיע מיד לאחר הגשם הראשון ...

קשה לי להאמין שהצלחתי לעבור די בשלום למען האמת ,

את חודשים יולי-אוגוסט , שניראו נצחיים וארוכים מאי פעם .

יש אנשים שמתים על הקיץ , תנו להם קיץ כל השנה , ים , בריכה , קפקפים ...

אני לעומת זאת פשוט פורחת בסתיו ובחורף ,

ולא חשוב כמה שכבות אני צריכה ללבוש , זה לא מפריע לי בכלל ,

להיפך , אין כמו להתלבש טוב , להרגיש חמימות ,

ואז לצאת החוצה אפילו אם יורד מבול , להיות תחת מטריה , וללכת בתוך מסך של גשם ,

תענוג... אני מתה על הימים הללו , ואפילו את העובדה שמחשיך יותר מוקדם .

אם יכולתי לקבל עכשיו איזה מבול טוב , שישטוף את כל האויר החם שבחוץ ,

(וגם שינקה קצת את התריסים במרפסת , על הדרך...)

הייתי המאושרת באדם , ובטח לא רק אני .

אין כמו ריח האדמה הרטובה אחרי הגשם , זה ריח משכר ומיוחד ביותר .

אוטוטו מתחיל ספטמבר , ולא ניראה לי שלפני אוקטובר ניזכה לגשם ,

טוב...אז הספירה לאחור התחילה , אבל במובן הטוב של המילה ,

לא אותה ספירה לאחור שנחשפנו אליה השבוע ביחס למתקפה בסוריה ,

כי אם הספירה לאחור עד להגעתו של הגשם הראשון .