ניצוצות של תקווה .

הימים האחרונים מלאים בכל-כך הרבה טרגדיות ,

ש-אני ממש לא מסוגלת לגלוש באינטרנט .

למרות ש-אני בוחרת לא לקרוא את אותן כתבות קשות , בגלל עוצמת הכאב שהם מביאות לי ,

עדיין אי-אפשר ש-לא לראות את הכותרות הקשות מול הפנים , בכל אתר שהוא .

גם אם אני מוצאת כתבה נחמדה לקריאה באחד המדורים , אין לי כל-כך חשק לעשות זאת ,

כי הראש חושב על החדשות הקשות שנימצאות בעמודים הראשיים .

אלוהים אדירים , השנה רק התחילה , וכבר כל-כך הרבה עצב כאב וטרגדיה .

סוכות שהוא חג כל-כך מיוחד ואופטימי הפך לסיוט של אותן משפחות .

הלוואי ואפשר היה להחזיר את הגלגל לאחור ,

הלוואי ואפשר היה להציל את אותם ילדים מאותן ידיים אכזריות-

שגדעו את חייהם ללא כל סיבה , כי אם מתוך רישעות טירוף וחוסר אנושיות .

באופן-נאיבי למדי , כתבתי באחד הפוסטים הקודמים שלי ,

שאני מאחלת לקראת השנה-החדשה שכותרות החדשות יעסקו בעיקר במזג-אויר ,

ולא בכותרות של מלחמות וכו'...

בחלומות הכי גרועים שלי לא תיארתי שבכותרות האתרים יהיו תמונות של ילדים ,

שחייהם ניגדעו ע"י האנשים הקרובים אליהם ביותר , אלו שהביאו אותם לעולם .

מה שעוד מטריד את מנוחתי בעיקבות אירועי הימים האחרונים ,

היא המחשבה האם ישנם עוד ילדים במקומות שונים בארץ ,

שנתונים לסכנה כל-שהיא מצד מישהו מבני-המשפחה .

כל-כך חשוב להיות עירני לדברים הללו , על-מנת למנוע את האסון הבא לא עלינו .

אסור להקל ראש אם בסביבתינו הקרובה אנו חשים שילד נימצא במצוקה ,

גם אם לא מדובר בבן-משפחה , אלא בשכנים , או חברים ,

אסור להעלים עין אם מישהו משדר לנו איזה-שהיא מצוקה ,

כיוון שאם לא נעשה כלום , ויקרה לא עלינו אסון ,

לא ניסלח לעצמנו כל החיים על שלא נקטנו בצעדים מצילי חיים .