ניצוצות של תקווה .

אינני אדם דתי , ודעותיי רחוקות שנות-אור מאלו של הרב עובדיה ז"ל .

בשבועיים האחרונים כאשר האיש נאבק על חייו ,

נחשפתי באתרים השונים לתגובותיו של עם-ישראל על כל רבדיו .

על-אף אמירותיו הרבות והשנויות במחלוקת שנאמרו במהלך השנים ,

ושהצליחו לקומם ולהכעיס לא פעם חלקים רבים בתוך עמנו , ביניהם גם אותי ,

עדיין נדהמתי מהאכזריות ומניבולי הפה שניכתבו על-ידי אנשים רבים .

אני חושבת שגדולתו של אדם היא לדעת לשים בצד אמירות וכעסים למיניהם ,

המתייחסים לאותו אדם ש-נימצא בסכנת-חיים ונאבק על חייו .

לא זו העת לצאת בהכפשות קללות ושמחה לאיד .

גם היום עם פטירתו ניתקלתי באינסוף תגובות עויינות כלפיו ,

כאשר מן הראוי היה לכבד את אבלה של המשפחה ,

ואת אבלם של תומכיו הרבים , שמבחינתם איבדו מנהיג רוחני ומורה דרך .

                             יהי -זיכרו-ברוך !