ניצוצות של תקווה .

על כל משרה פנויה בשוק העבודה ,

מקבל מעסיק עשרות ולפעמים מאות של קו"ח .

הזמן אותו מקדיש מעסיק לקריאת קו"ח על-פי מה שסיפרו נציגים-

של אחד מאתרי האינטרנט הגדולים לחיפוש עבודה , הוא 30 שניות ,

נתון אבסורדי מגוחך ובלתי-הגיוני לכל הדעות ,

הרי אם שוק העבודה נעשה תובעני תחרותי והישגי ברמה מוגזמת ביותר ,

והמעסיקים רוצים למצוא את העובדים הטובים ביותר ,

איך בדיוק ע"י הקדשת זמן של 30 שניות , אפשר לקלוע למטרה ,

ולא לפספס את העובדים הטובים באמת .

לפני מספר ימים נזף שר האוצר בישראלים שבחרו לרדת מהארץ ,

ומנסים להגשים את חייהם ואת פרנסתם בחו"ל .

אין ספק שיש עצבות כאשר אנשים שנולדו פה , חיו פה , עשו צבא ,

ואף למדו פה , בוחרים ללכת לחיות מעבר לים ,

רחוק מהמשפחה רחוק מהחברים , ורחוק מארץ מולדתם ,

אך יחד עם זאת הפיתרון הוא לא בהכרח לינזוף בהם ,

כיוון ש-רובם עשו את הבחירה הזאת מתוך מצב של אין ברירה .

תפקידה של המדינה והעומדים בראשה הוא לחפש איך לשפר את המצב ,

איך להקל , איך לגרום לבן-אדם להרגיש שהוא רצוי פה בשוק העבודה .

אבל כאשר יוקר המחיה ממריא לשמיים בכל שני וחמישי ,

והדיור נעשה בלתי ניתן למימוש , ושוק העבודה נעשה קשה לפיצוח ,

אז אנשים מתעייפים מתייאשים , ומחפשים פיתרונות שיאפשרו להם לינשום קצת אויר ,

והתוצאה היא אותה בריחת מוחות שרבות דובר עליה בימים האחרונים .

כמו שאני רואה את הדברים עכשיו , לא תיהיה מגמת שינוי חיובית בזמן הקרוב ,

להיפך ... הולך להיות קשה יותר , מייאש יותר , ובעיקר יקר יותר . עצוב , אבל זה כך !