ניצוצות של תקווה .

בתוך פחות מחודש איבדנו שני חיילים , ילדה בת-9 ניצלה בנס ,

ואזרח ישראלי אלוף בדימוס בצה"ל נירצח באכזריות בביתו .

בשנים עברו ממשלות ישראל היו מגיבות בעוצמה כלפי מעשים ניתעבים כאלו ,

בשנים האחרונות לעומת-זאת , חוץ ממילים ואיומים , בפועל אנחנו לא עושים דבר וחצי דבר ,

ומגיבים באיפוק ואדישות , שמאותתים לנו האזרחים שחיינו הם הפקר .

היום נישמעו אין-סוף פרשנויות על האירועים האחרונים ,

ובראש הפרשנויות התחמקות ברורה מהעובדה שהאינתיפאדה השלישית כבר כאן !

להגיד על מעשים כאלה ש-הם אירועים נקודתיים , ולא מגמה ברורה של גל פיגועים ,

זאת פחדנות ממדרגה-ראשונה ובריחה מהאמת ,

ובעיקר נותן הרגשה קשה לאזרחי-המדינה שלא באמת שומרים על ביטחונם .

שמתי לב גם לטרנד חדש שנוצר לאחר הפיגועים האחרונים ,

פעם אחר פעם נאמר שלא בטוח שמדובר בפיגוע לאומני , ויתכן שהרקע פלילי ,

כאשר העובדות בכל המקרים שהיו , מראות שמדובר באופן חד-משמעי בפיגועים על רקע לאומני .

אני לא אופטימית לאור ההתרחשויות האחרונות , ובעיקר מודאגת מהלא-נודע ,

העיקר ששיחררנו מאות מחבלים עם דם על הידיים ,

והעיקר שציפורה ליבני חדורת מוטיבציה להמשיך ולנהל את שיחות השלום כאילו כלום .

אני אוהבת מאוד את המדינה שלנו , ומרגישה שרק פה זה הבית האמיתי ,

אבל כבר נימאס שיש כל-כך הרבה קשיים - ביטחוניים , כלכליים , בירוקרטיים וכו'...

טוב שיש את סוף-השבוע , הוא תמיד נותן קצת מנוחה וכוחות מחודשים לקראת-ההמשך ....