ניצוצות של תקווה .

אם יש משהו שאני מחכה לו כל השנה זה עונות הסתיו והחורף ,

כבר תיארתי לא פעם בפוסטים קודמים שלי את אהבתי הגדולה לעונות האלה ,

ואת התחושה העילאית של ללכת בגשם-שוטף תחת מטריה , וההנאה מכל רגע ...

השנה נידמה שחוץ מאותה סערה סוערת ששיתקה את המדינה לכמה ימים ,

לא באמת אפשר לחוש בחורף ישראלי טיפוסי , מה שמצער ומאכזב אותי מאוד .

נכון , את הבית אומנם צריך לחמם , וכאשר יוצאים החוצה רצוי להתלבש חם ,

אבל חוץ מזה ...נאדה , גורנישט , כלום , לא חורף ולא נעליים .

אנחנו מתקרבים לאמצע חודש ינואר , אז אולי עוד יש תקווה שיפגין נוכחות ,

בינתיים כמו שזה ניראה אין סימנים באופק , וכל זה למרות שהבטיחו גשם בסופ"ש .

אצלנו השמש זורחת , למרות שמוקדם יותר היה קצת אפור בגלל כמה עננים ,

אבל זהו , ניראה אביבי משהו .

הייתי מוותרת על הסערה הגדולה שהיתה , בגלל גודל הנזקים שהסבה ,

ומקבלת באהבה את נוכחותן של כמה וכמה מערכות חורפיות נעימות שכאלה ,

שתיפרסנה באופן הגיוני על כל חודשי החורף שלנו , שגם ככה הם מועטים .

מקווה בכל-ליבי שעוד צפויות לנו כמה מערכות חורפיות , כמו שאני אוהבת ,

בינתיים אני ממשיכה לחכות לו , וכל יום שהוא לא בא מאכזב אותי מאוד ....