ניצוצות של תקווה .

תושבי ישראל מורגלים מאז ומעולם לאירועים חדשותיים סוערים ולדרמות תקשורתיות .

כך היה בעידן בו שלט רק ערוץ אחד במחוזותינו ,

וכך קורה גם היום , אם כי בעוצמה גדולה הרבה יותר , עקב ריבוי ערוצי התקשורת .

לפעמים בשבוע אחד אנחנו עוברים מפרשה לפרשה בקצב כל-כך מטורף ,

שקשה להאמין שהכל התרחש באמת באותו שבוע .

ימים שקטים מבלי אירועים מיוחדים זה דבר שאינני זוכרת מתי היה קיים פה פעם אחרונה ,

וגם אם נידמה שיש יום או יומיים שקטים , זאת רק אשליה אופטית ,

כי תוך כמה שעות כבר מודיעים לנו האזרחים , מעל כל במה אפשרית ,

שהנה מחר עומדת להיחשף אחת מהפרשות החמורות ביותר בתולדות המדינה .

לפעמים נידמה שהתקשורת פשוט מכורה לאיזה דרמת אקשן טובה ,

ואם היא לא תייצר פרשה חדשה תוך זמן קצר , אז אוי-ואבוי ישכחו שהיא קיימת .

השבוע התחיל במותו של אריק שרון , שעבר סיקור נירחב עם שידורי טלויזיה אינסופיים ,

אחר-כך הגיעה החשיפה של דבריו של שר הביטחון בוגי יעלון , שדיבר בגנותו של ג'ון קרי ,

ומשם עברנו לפרשת הרב פינטו , בין לבין "זכינו" לכמה קאסמים וגראדים ,

צה"ל תקף בעזה , באשדוד ראש-העיר ביטל את הלימודים בעקבות הירי ,

היה לנו גם חג השבוע , ט"ו בשבט , ויומולדת לכנסת ישראל .

תודו שהיה עמוס , לא ? אבל יכול היה להיות גם פחות ,

אילו רק היו בוחרים לא לעשות פסטיבל שלם מדבריו של בוגי יעלון למשל ,

או אילו רק היו בוחרים לא לעשות מפרשת הרב פינטו כאילו נירצח פה מישהו בשוד לאור יום .

קצת איבדנו את הפרופורציות כך ניראה , קצת התמכרנו לאדרנלין ואקשן בלתי-מבוקרים .

יש לי הרבה דברים טובים וחיוביים לומר על התקשורת , אבל מן הסתם לפעמים יש לי גם ביקורת .

נכון הדבר שכאזרח אתה יכול לבחור כמה להאזין לחדשות , ובאיזה תדירות תרצה להתעדכן ,

אבל עדיין גם אם תרצה קצת שקט , זה די תוקף אותך מכל עבר ,

הרי מספיק לפתוח אינטרנט , וגם אם בכוונתך לקרוא כתבה בענייני אופנה ,

עדיין בעמוד הראשי עיניך יתקלו בכותרות בומבסטיות כאלה ואחרות של האירועים האחרונים .

השבוע ניגמר , ורק אלוהים יודע מה צפוי לנו בזה שאחריו , שקט ומשעמם בטוח לא יהיה פה ...