קשה לי מאוד לכתוב את הפוסט הנוכחי .
אני מרגישה ששום מילה ממה שאכתוב , לא באמת תביע את הכאב שלי .
כבר כמה ימים שהכאב הזה נימצא בתוכי , ומסתובב בבטן ללא מנוחה .
אחת המטרות העיקריות בכתיבה היא להוציא החוצה את מה שכואב ,
ובכך לנסות לרכך את הכאב ולו במעט , אבל במקרה הספציפי הזה -
לא ישבתי וכתבתי בסמוך לזמן שהדברים קרו כי הרגשתי שאני לא מסוגלת .
עכשיו לראשונה הרגשתי את התחושה הפנימית הזאת שנותנת לי את הדחיפה מבפנים ,
אותה דחיפה שהיא כמו אור ירוק שאומר לי : את מסוגלת , תכתבי על זה , תוציאי את זה .
בתחילת השבוע התפרסמה ידיעה במספר אתרי אינטרנט ,
על בחורה בת 41 שעברה הליך של הפריה חוץ גופית בבי"ח אסותא רמת החייל .
התהליך עצמו כרוך בהרדמה של כמה דקות , לאחר ההרדמה הבחורה התעוררה רגיל ,
והובאה לחדר התאוששות , כפי שמקובל אחרי תהליך שכזה .
בשלב מסויים כאשר ניכנסה אחות לחדר היא הבחינה כי הבחורה אינה נושמת ,
היא קראה לרופא מרדים ולצוות נוסף שהצליח להחזיר לה את הדופק ,
אך מצבה הוסיף להיות קשה והיא שכבה מספר ימים מורדמת ומונשמת .
ביום חמישי נודע כי הבחורה שכל רצונה היה להגשים את חלום האימהות ,
ניפטרה ואיננה עוד . חשוב לציין כי האירוע הוא אירוע חריג מאוד ,
שכן הליך של הפרייה חוץ גופית הוא הליך שמבוצע בכמויות של אלפים בשנה ,
וטרם קרה בישראל לפחות , שבחורה שעוברת הליך שכזה הולכת לעולמה .
מנגד , באותו יום או יום לפני פטירתה של אותה בחורה ,
פורסם ברשת כי האשה שרצחה את שני ילדיה לפני למעלה מחצי שנה ,
הביאה ילד נוסף לעולם שנולד בניתוח קיסרי , והוא כמובן נילקח ממנה מיידית ונימסר לאביו .
בא לי פשוט לצעוק ולבכות ביחד , איך זה יכול להיות שיש כזאת אכזריות מצד הגורל ,
מי זה שם למעלה שמנהל את העיניינים בצורה מעוותת שכזאת ???
אשה שמנסה פעם אחר פעם להביא ילד לעולם , שזוהי זכות בסיסית ומהותית בחיים האלה ,
עוברת מסכת של ייסורים , גיהנום וכאב נפשי שאין לו אח ורע בעולם הזה ,
ובסוף אפילו לא זוכה לסוף טוב אחרי כל מה שעברה ,
ואשה שבתכלית האיסור אסור היה לתת לה להיות אמא באף שלב בחייה ,
ועוד בעת ביצוע המעשה האכזרי והמפלצתי הזה , היתה כבר בחודש הראשון או השני להיריון הנוסף ,
ולה הגורל נותן בכזאת קלות להיכנס להיריון , זה הרי בלתי אפשרי לתפוס בכלל אכזריות שכזאת ,
מה עם איזה טיפת צדק בחיים הללו ? מה עם איזה טיפת חמלה ?
לא ייתכן שנולדנו לסבול בצורה שכזאת , אחרת אפשר לסגור את הבסטה כבר עכשיו ושלום על ישראל .
לא יודעת מי קובע שם למעלה את החוקים , לא יודעת מי מנהל שם למעלה את העסק ,
אבל הניהול שלו כושל ולא נכון , זה לא הגיוני שהחיים יתנהלו ככה , זה בלתי ניתפס .
אחר כך עוד אומרים לנו שהחיים חזקים מהכל , משפט שאף פעם לא הבנתי ולא אהבתי .
החוסר צדק בחיים האלה מגיע באופן כזה שלא ניתן בכלל לעכל ולהכיל אותו ,
ומה שהכי עצוב , שלפעמים נידמה שלטוב אין באמת מקום בעולם הזה ,
כי פעם אחר פעם אנחנו נוכחים לדעת שדווקא הרע הוא זה שמנצח .