ניצוצות של תקווה .

לפני יומיים כתבה עו"ד ומנחת הטלויזיה כנרת בראשי סטטוס נוקב על אירגון בצלם .

הסטטוס שניכתב היה מוצדק מילה במילה ותיאר את העוולות הקשים שעושה האירגון הזה -

כנגד חיילי צה"ל שלנו שעומדים במחסומים ושומרים עלינו אזרחי מדינת ישראל ,

על-מנת שנוכל לישון בשקט ולנהל חיים נורמאליים .

הסטטוס הספציפי הגיע כתגובה ישירה על הסרטון המזוייף יש לומר , שהפיץ אירגון בצלם ,

באמצעותו כביכול ניסו להאשים את חיילי צה"ל בהרג של שני צעירים פלשתינים בביתוניא , בשבוע שעבר .

אין ספק שכאשר ניכתבים סטטוסים בפייסבוק המטרה היא לעורר דיון ושיח ציבורי -

על נושאים כאלה ואחרים שעומדים בראש סדר היום שלנו בעת בה הם ניכתבים .

ראוי וטיבעי שיהיו דעות לכאן ולכאן , זהו קיסמה של הדמוקרטיה וטוב שהיא קיימת .

במקרה הספציפי הזה הדיון הארוך שניפרש על פני מספר שעות וכלל בתוכו מאות תגובות ,

הגיע לעלבונות וירידה לפסים אישיים כלפיי כותבת הסטטוס כנרת בראשי .

אותם עלבונות והכפשות בוטאו בצורה חריפה ביותר ולא זכור לי מתי ניתקלתי בדבר כזה .

לזכותה של בראשי ייאמר שהתגובות שלה לכל אותם מנבלי פה אומללים -

היו עינייניות ונוקבות אך בשום פנים ואופן לא חרגו מתרבות הדיון ,

היא הצליחה לשמור על שפה נקיה ולא ניסחפה לרמה הירודה של אותם מגיבים .

אני פרשתי בשלב מסויים מהדיון כיוון שפשוט לא יכולתי לשאת יותר את מה שהלך שם .

אל תשכחו חברים שבפייסבוק הכל נעשה בפנים גלויות , וכולם יודעים מי עומד מאחורי כל תגובה ,

מה שעוד יותר העצים את ההלם שחטפתי מכל אותם מגיבים .

אם ניקח את הדיון הזה ונסיק ממנו מסקנות נוכל לומר בפה מלא ובכאב גדול :

עם ישראל הוא עם מפולג עם פערים עצומים בין אדם לאדם , ועם שינאת חינם בכמויות .

כבר ראיתי דיונים באינטרנט על נושאים שנויים במחלוקת ,

אבל את מה שראיתי פה לא ניראה לי שאשכח כל-כך מהר ,

ובעיקר כאשר כל הרעל היה מופנה לכותבת הסטטוס עצמה , בצורה כל-כך אלימה וללא פילטרים .

לא יודעת איך היא שרדה את זה בצורה אמיצה כל-כך , מגיע לה כל הכבוד !