ניצוצות של תקווה .

אני תושבת המרכז , כך שאת הפוסט הזה אני כותבת באובייקטיביות מלאה !

14 שנה שחלק ניכבד מהעם שלנו סובל ירי בלתי פוסק מעזה ,

חייהם אינם חיים נורמאליים , וגם בתקופות שהן כביכול שקטות ברור שהשקט הוא שקט מדומה ,

והפרה בוטה שלו ומציאות מחודשת של צבע אדום היא רק עניין של זמן .

עכשיו שכמעט מדינה שלמה נמצאת תחת אש מי יותר מי פחות ,

הכאב של תושבי הדרום נישמע חזק יותר וצורב יותר .

במו עיניהם הם ראו את מה שטענו לאורך כל השנים ,

ירי על תל אביב ישנה את התמונה , התגובה של צה"ל תיהיה חריפה יותר ,

והתקשורת תיהיה מגוייסת יותר ותשדר אולפנים פתוחים מבוקר עד לילה בדיווחים אינסופיים .

תחושת העלבון שחשים תושבי הדרום לנוכח ההבדל בסיקור ובתגובה , מוצדקת מאין כמוה !

בואו לא נישכח גם שהירי עליהם הוא מסיבי הרבה יותר , נימשך זמן ארוך מאוד ,

והוא מסוכן הרבה יותר מאשר אצלנו תושבי המרכז ,

כיוון שלרוץ למרחב מוגן בדקה וחצי זה לוקסוס לעומת 15 שניות בודדות וקצרות כל-כך .

לא פעם בערוצי הטלויזיה נאמרו משפטים ברורים ע"י מנחות שידורי החדשות , או מרואיינים נוספים ,

שניתן היה להבין באופן חד משמעי שלא משתמע לשתי פנים , שירי על גוש דן ישנה את פני המערכה .

תושבי הדרום חייבים לזעוק את זעקתם , אבל אנחנו תושבי המרכז צריכים לזעוק ביחד איתם ,

לא ייתכן שאנשים מתוך עמנו , שבנו משפחות , עובדים למחייתם , שירתו בצבא , משלמים מיסים ,

ירגישו נחותים יותר , שחייהם שווים כקליפת השום ושאפשר לירות עליהם כאילו היו ברווזים במטווח .

תאמינו לי תושבי הדרום הם הרבה יותר טובים מהרבה אנשים שגרים במרכז ,

הם אנשים חמים , מכניסי אורחים , אוהבים את המדינה ,

שלא כמו הרבה אנשים פה במרכז שבקושי יודעים מי גר מעליהם או בדלת ממולם ,

ובקושי אומרים שלום כאשר פוגשים שכן בחדר המדרגות .

תושבי הדרום הם הצד היפה שעוד נישאר בחברה הישראלית , הסולידריות שלהם בקהילה ,

הפתיחות , החום , אהבת האדם , אוי לנו מלהפקיר אותם כאילו לא היו חלק מאיתנו .

אמרתי במהלך ימי הלחימה ואני גם אומרת עכשיו , אני מוכנה שברגע זה תיהיה פה אזעקה במרכז ,

אם זה מה שיעיר את ביבי לתת פקודה לצה"ל להגיב באופן חזק יותר ,

ואם זה מה שיגרום לתקשורת לדווח ולסקר באופן הגון יותר ,

ולא להתעלם מסיבלם של חצי מליון תושבים שכל חטאם הוא שהלכו ליישב ולהפריח את השממה בדרום .