ניצוצות של תקווה .

חשכו עיניי כאשר פתחתי הבוקר את הסמארטפון ומכל עבר צצו הידיעות המזעזעות ,

על כך שתת-ניצב אפרים ברכה שם קץ לחייו .

שמעתי את שמו הרבה בשנה האחרונה בהקשר לפרשת הרב פינטו ,

מודה ומתוודה שלא הייתי מאוד בקיאה בפרשה ,

אבל הבנתי שיש חשדות נגדו בנושאים של שוחד וכדו'...

הצביעות של אחרי קבלת הידיעה המרה הזאת מבחילה עד כדי כאב .

פתאום מהללים אותו , פתאום הוא היה החוקר הכי מבריק , פתאום הוא האליטה של האליטה .

איפה היו כולם כאשר התקשורת שתתה את דמו יום יום מעל גבי כל מדיה אפשרית ,

איפה היו כולם רק לפני שבוע כאשר נחגגה מסיבת הפרידה למפכ"ל המשטרה ,

ואפרים ברכה ישב מבודד מבלי שאיש מהקולגות ניגש לומר לו מילת חיזוק .

אנחנו חברה צבועה , צבועה עד אימה .

מי מאיתנו לא חווה צביעות של אנשים כלפיו , בטוח שכולנו .

אבל כאשר אדם עובר סערה פנימית כי מאשימים אותו בדברים חמורים ,

שמעולם לא התבררו כאמת , וכל זה נעשה תחת זרקור החשיפה ,

מעטים שבמעטים צולחים את הדבר בשלום .

האיש כך סופר היום , היה רחוק מאוד מכל מה שקשור לפרסום וחשיפה ,

והנה בעל כורחו מצא את עצמו יום אחד חשוף ורדוף כך ששמו הטוב מוכתם ודמו מוקז לכל עבר .

שכחו את כל מה שעשה , את השירות ארוך השנים שלו במשטרה ,

את הנאמנות למערכת אכיפת החוק , את המקצועיות בתפקיד , את כל זה שכחו לו .

עשו ממנו פושע מושחת ומה לא .

כל מילה שתאמר עכשיו לא תחזיר אותו לחיק משפחתו , לארבעת ילדיו .

חשבון נפש אני אפילו לא מצפה שהתקשורת או חבריו יעשו ,

למה ? כי כולם חכמים אחרי מעשה , הרי גם את דודו טופז שאומנם עשה מעשים חמורים מאוד ,

בסופו של יום התקשורת היא זאת שהרגה אותו , כנ"ל גם את מנהל משרד הפנים אריאל רוניס ,

שהתאבד לפני כחודש בעיקבות שיימינג מטורף ופסטיבל תקשורתי שהאשים אותו בגזענות .

לא לומדים פה , והמקרה הבא כבר בדרך ....

יום עצוב לחברה הישראלית , יום עצוב למשטרה שלא עמדה מאחוריו , יום עצוב לכולנו .

                           *** יהי זיכרו ברוך ***