זה לא פוסט שבו אני מתלוננת 

זה לא פוסט שבו אני מתבכיינת 

זה פוסט שאני כותבת כי אני מרגישה צורך לכתוב אותי כבר כמה זמן. 

אני מגיבה לכל מי שאני יכולה, כמה שאני יכולה, ברגע שאני יכולה

ואני לא יכולה להתעלם מהעובדה שכבר ביותר מחצי מהמקרים אני לא מקבלת כמעט תגובות חזרה. 

נכון, אתם לא חייבים להגיב, אבל אני רואה שנכנסתם - ואתם לא מבינים איזה הבדל זה עושה לפעמים! 

אני מבינה מחוסר התגובות דבר אחד - הדברים שלי לא טובים מספיק. 

וזה אומר משהו, גם אם זה בתת מודע. 

עובדה שלא היו הרבה סטודיו בפוסטים האחרונים, כי אני פשוט חסרת ביטחון בלהעלות דברים כאלה, משהו שלא קרה לי שנים. 

אז תודה שאמרתם את זה בדרך שקטה - אני אעשה מה שאני יכולה כדי להשתפר,

ולא, אני לא אפסיק להגיב למי שלא מגיב לי חזרה - זאת החלטה שלכם לא להגיב, לא שלי. 

זה שאתם לא תומכים בי לא אומר שאני לא אתמוך בכם, רק רציתי להוריד את זה מהלב ולהגיד

שמה שאתם עושים, או לא עושים, משפיע. 

אני מכינה לכם משהו מיוחד שיעלה בקרוב, פשוט לוקח קצת זמן לאגד את הכל(מי ששלחתי לו בפרטי כבר יודע במה מדובר) 

סופ״ש נעים לכולם :)