Portals of My Mind

יורק בעיטות של עונג ומפח נפש

חיטוט הרמוני חורץ גידולים

שיטפון אלמוני על שטיחים כועסים

קוצים של תדהמה גדושה באפסיות

טפרי רכבים מסתובבים בשיכרון

אמרתי כי חורף יוכל לפדות עפעפיי

חיפושיי מרטו גפרורים על מנגו

אני יכול להיות גיבור וגם מרק

אולי עוד יום פרוץ יחבוש את החקירה

מגפה כתבתי על פונדק הקוקוס

כי חלון הוא חלון הוא חלון הוא זברה

איגלו צבעוני פורח באחוזה נשברת

נכנס אור יצא חורבן

צוקים מהנדסים חממות

ממשלה דורסת עצים בגאווה

חיטוטים אוספים שממה ללא תפוחים זקנים

גידלתי שיקוצים זועקי סערה להרטיט

נפלתי מתזמורת של נמשים

כה שילחתי ביצים לכדרר בפרדס

כפי שאתם רואים זה מאוד שבלוני. קשה לתת חופש ליצירתיות פה. פורמליזם מתמטי וקבצי מילון אינם מספיקים לצורך כך. חסרים משמעות וקשרי גומלין. אני חושב שכרגע הפיתרון הטוב ביותר יהיה לתת למשפטים ציונים ולשדרג אותם בסיוע אדם, על מנת ליצור אסוציאציות סטטיסטיות בין מילים במסד הנתונים של התוכנית. כמו כן יש להוסיף מגוון גדול יותר של מבני משפטים. אבל למען האמת אני חושב שניתן להיעזר בגוגל בצורה יעילה שתקל על המכונה ליצור משפטים בעלי משמעות.

משימה קשה יותר היא לקשר בין משפט למשפט, אבל זו משימה שכדאי להשאיר לשלב מאוחר יותר. קודם כל ניצור משפטים כמו שצריך! אבל פה נכנסת השאלה... "משפטים כמו שצריך"? מה נחשב למשפט שיכול להופיע ביצירה ומה לא? אין לזה באמת הגדרה. היכן הגבול? הרי אם אני משתמש באלגוריתם שחסר לו חופש מילולי, הוא לעולם לא יוכל ליצור באופן חופשי באמת. אבל מה שאנחנו מחפשים הוא משמעות. השאלה היא אם אנחנו מוצאים אותה בכל יצירה ספרותית. הרי בכל דבר אפשר למצוא משמעות, אפילו ביצירה ההזויה הזו ואפילו בציור שכולו קשקושים. אם מישהו יוצר יצירה והוא מתייחס אליה כאל יצירה לכל דבר, אף אחד לא יוכל לבוא ולומר לו שהוא טועה. והקושיות לא נגמרות כאן...

אם זה אפשרי, מה יקרה ביום שבו מכונות באמת יוכלו ליצור כמו בני אדם? אומנות חזותית, מוזיקה, ספרות - מה יעלה בגורלן? מה זה יעשה ליצירתיות שלנו, לתרבות שלנו? שאלות קשות מנחיתים עלינו תחום הבינה המלאכותית בכלל ותחום היצירתיות המלאכותית בפרט. כל זה משמר עיסוק קיים במדעי הקוגניציה ובמדעי המוח וחקר התודעה ויוצר עיסוק מחודש באסתטיקה, בפילוסופיה של האומנות, באפיסטמולוגיה, בפילוסופיה של הנפש, בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופיה אנליטית בין כל השאר.

אני מניח שבקרוב מכונות יוכלו לתרגם ואף ליצור כתבות חדשותיות באמצעות שימוש בכריית מידע מתקדמת. האם צפויה לנו מהפכה בתחום העיתונות? לא רק שפוחת השימוש בנייר לצורך הפצת חדשות, אלא אולי גם יפחת השימוש בבני אדם לצורך ניסוחן. ואז מה יהיה לידידתי פאוסט, אשת התקשורת לעתיד, להגיד בעניין?

אבל בכל זאת, קשה להבין את מידת יכולתה של מכונה לתרגם יצירות ספרותיות דוגמת שירים ורומנים, מכיוון שכ"טאבולה ראסה" אין לה באמת יכולת לפענח ולהעניק משמעות כשלעצמה, אלא אם כן נדע לגרום לה לצבור ידע באופן אמיתי (תוך כדי שימוש במודלים של רשתות עצבים מלאכותיות). כיום אין אנו באמת יודעים לפרטי פרטים כיצד המוח האנושי פועל מהבחינה הזו של צבירת ידע. עלינו להבין תחילה כיצד המוח האנושי פועל מהבחינה הזו, וכך אולי נוכל להתחקות אחר פעולתו באופן אלגוריתמי חישובי. אבל שאלת השאלות היא - האם בכלל ניתן להתחקות אחר פעולת המוח באופן אלגוריתמי חישובי? שהרי עדיין איננו באמת יודעים דבר קונקרטי לגבי בעיית גוף-נפש, שהיא בעיית התודעה, התפישה, מהות ה"אני". ואם אנו מדברים על סוג של אפיפנומנליזם דטרמיניסטי, אז אולי גם למכונות הללו עצמן תיווצר תודעה כלשהי כתופעת לוואי, או שמא יהיו הן בגדר זומבים-פילוסופיים חסרי קווליה?

כיצד אנו יכולים לדעת שאדם שעומד מולנו הוא באמת מודע לעצמו? כיצד אנו יכולים לדעת שאנחנו באמת מודעים לעצמנו? לכל הפחות אנו יכולים להסיק שיש בנו מחשבה ושהקווליה ישנה בנו, על אף שגם בהסקות אלו ניתן להטיל ספק. התשובה הנכונה היא שזה בלתי אפשרי. וכאן כמובן לא תם הדיון. המשך יבוא...