אני אוהבת את חודש אוקטובר. כשהקיץ עובר ומתחיל להתקרר בחוץ.  

רציתי לכתוב פוסט סליחות. זה לא משהו שאני נוהגת לעשות, אני בכלל לא צמה ובד"כ לא עושה חשבון נפש ספציפית ביום כיפור. אולי חולפות לי כמה מחשבות על זה בראש אבל אני לא ממש חושבת על כל חיי ועל כל הדברים שאני אולי צריכה או לא צריכה לערוך לגביהם חשבון נפש. 

אבל הפעם הרגיש לי מתאים. 

אז רציתי להגיד סליחה. 

כי רק בימים האחרונים נפקחו לי העיניים לגבי עצמי. לגבי עניין חוסר המודעות. אני צריכה להתשחרר ולגלות את עצמי מחדש וזה עניין שייקח עוד תקופה.

סליחה שהייתי בת לא טובה. סליחה שהייתי אחות גרועה. סליחה שהייתי בת זוג נוראית. סליחה שהייתי חברה איומה. וסליחה שהתייחסתי לעצמי בצורה מזלזלת. אני מרגישה אשמה גדולה לפי עצמי כל הזמן כי כל הדברים האלה יושבים לי על הכתפיים כל הזמן, גם באופן לא מודע. כל זה יצר אצלי מתח אדיר בגוף ובלב ובאמת באמת שאני מרגישה קצת יותר רגועה וקצת יותר טוב עם עצמי מאז שחשבתי על עניין חוסר המודעות. ואני מרגישה שזה הגיע בזמן טוב באופן סימבולי. בשנה החדשה. זה מרגיש כמו הזדמנות נהדרת לפתוח דף חדש עם עצמי ועם הסביבה. השנה אני אשקיע בעצמי ובסובבים אותי. אני אפגיןרגשות. אני אראה שאכפת לי. אני אביע דעה. אני אהיה נוכחת.