אתמול בערב, צפיתי במהדורת החדשות ונחרדתי. בכתבה על הפגנות החרדים נגד הבנייה בבית שמש (שזה סיפור בפני משעשע בפני עצמו, הם מוחים נגד בניית הבתים שאמורים לשכן אותם עצמם שם), אמר אחד מהם, בפה מלא וללא בושה לכתב שמולו "אני לא אוהב להשתמש במילה נאצים, אבל.."
 
הדבר היחיד שעבר לי בראש באותו הרגע היה: אתה לא אוהב? לא אוהב?! מי נתן בפיך בכלל את הזכות להשתמש במילים הללו! חוצפה שכזאת עוד לא שמעתי. ישנם עשרות אלפי אנשים שעוד חיים כאן איתנו, שרק לשמע המילה הנוראה הזאת עוברת בהם צמרמורת שאיש מאיתנו, מאלה שלא היו שם, יוכל אי פעם להבין. בכל פעם שמישהו משתמש בקללה הזו, סתם ככה, הוא גורם להם נזק אדיר - הוא מחזיר אותם לימים אפלים שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לחיות בהם.

הדוגמה הזו היא ממש לא היחידה. נראה שבאופן כללי, המילה "נאצי", ובכלל השימוש בסמלים ובכינויים נאציים, הפכו לקללות מן השורה. הן הפכו לקללות שלגיטימי להשתמש בהן, ולא רק בקרב ציבור מסוים אחד. כאילו לפני פחות מ - 70 שנה לא עונו, נשרפו ונרצחו בעשרות ומאות שיטות נוראות מיליוני בני אדם. זהו לא גידוף רגיל - זהו הנורא שבגידופים. איך יכול אדם להשוות אדם אחר לאנשים הסדיסטים ביותר שאי פעם חיו? לא רק שעצם השימוש במילה מעליב את זכרונם של מיליוני היהודים שנרצחו, ולא רק שהוא פוגע בעשרות האלפים שנשארו חיים ועודם איתנו, הוא גם משפיל את האדם שלעברו כוון הכינוי המעליב הזה השפלה שאין דומה לה. 
 
איך יכול להיות שדווקא בגרמניה, המדינה שבה המעשים הנוראיים האלה נוצרו על ידי המזוויעים שבבני האדם, דווקא שם - אדם המכנה את חברו "נאצי" יזכה מיד לקבלת פנים קשה מאוד מהמשטרה (אישה שכינתה שוטר בשדה התעופה בגרמניה "נאצי" זכתה מיד ל - 48 שעות בכלא) ואילו כאן, בארץ שבה האנשים שסבלו שם כל כך היו אמורים להימלט אליה, המשתמש במילים הנוראיות הללו לא מקבל כל עונש? מהי המסקנה שאנו צריכים להסיק מזה? שדווקא בגרמניה מוטב לניצולי השואה לחיות, כי דווקא שם יכבדו את כאבם טוב יותר? נורא לחשוב כך.
 
הגיע הזמן שמערכות החוק יתחילו לעבוד. מצאתי בחיפוש באינטרנט שאריות של הצעת חוק של אורי אריאל בנושא שהוגשה בשנה שעברה, ולא ברור לאן נעלמה. הגיע הזמן להשלים את המלאכה, ולאחר שיכניסו לכלא אחד או שניים שיעזו לקרוא למישהו "נאצי", אולי גם אצלנו ילמדו את הלקח.